מ"ג במדבר יט יז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָֽקְחוּ֙ לַטָּמֵ֔א מֵעֲפַ֖ר שְׂרֵפַ֣ת הַֽחַטָּ֑את וְנָתַ֥ן עָלָ֛יו מַ֥יִם חַיִּ֖ים אֶל־כֶּֽלִי׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִסְּבוּן לְדִמְסָאַב מֵעֲפַר יְקֵידַת חַטָּתָא וְיִתְּנוּן עֲלוֹהִי מֵי מַבּוּעַ לְמָאן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִסְבוּן לְדִמְסָאָב מִן עֲפַר יְקִידַת חַטָאתָא וְיִתֵּן עֲלוֹי מֵי מַבּוּעַ לְגוֹ מַאן דְפָחַר: |
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ט"ז ובתמורה דף י"ב אמר ר"ש] שבמ"ש כאן ונתן עליו מים חיים אל כלי, שממ"ש ונתן עליו משמע שיתן המים על האפר, אך שא"כ ראוי שיאמר ולקח מעפר שרפת החטאת אל כלי ונתן עליו מים חיים, ומזה משמע שיתן המים אל הכלי לא אל האפר, וס"ל לר"ש דכאן יכול ליתן כמו שירצה ולמד בגז"ש דגם בסוטה יתן כמו שירצה, ואמר בסוטה שם דרבנן פליגי עליה וס"ל שצריך דוקא מים אל כלי לא מים אל העפר, ומ"ש ונתן עליו כדי לערב האפר במים, וכן פסק הרמב"ם (פ"ט מהל' פרה ה"א), ופי' בז"א שמ"ש ד"א שאם נשתנו מראיו
כשר היינו אליבא דרבנן דלדידהו ס"ל דלכן כתיב עפר במקום אפר, ופי' שנשתנו מראיהם מחמת עצמם, כי נשתנו מחמת ד"א פסולים כמ"ש הרמב"ם (שם הי"א והי"ד):מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ד"א: נאמר כאן "עפר" ונאמר להלן במדבר ה "עפר". מה עפר האמור להלן על פני המים - אף כאן, על פני המים. ומה להלן, אם הקדים עפר למים יצא - אף כאן, אם הקדים עפר למים יצא.
ד"א: שאם נשתנו מראיו כשר:
ונתן עליו מים חיים אל כלי - במי מעיין הכתוב מדבר. אתה אומר במי מעיין, או אינו אלא במים שהם חיים לעולם? ואעפ"י שאין ראיה לדבר, זכר לדבר בראשית כו ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים! הא מה ת"ל ונתן עליו מים חיים אל כלי? מגיד שעשה בה כל הכלים ככלי חרס. שהיה בדין, הואיל ומים ועפר מקדשים בסוטה, ומים ועפר מקדשים בפרה, אם למדתי לסוטה, שלא עשה בה כל הכלים ככלי חרס - אף פרה לא נעשה בה כל הכלים ככלי חרס? ת"ל אל כלי חרס. מגיד שעשה בה כל הכלים ככלי חרס: