מ"ג במדבר יט יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר יט · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַנֹּגֵ֥עַ בְּמֵ֖ת לְכׇל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
דְּיִקְרַב בְּמִיתָא לְכָל נַפְשָׁא דַּאֲנָשָׁא וִיהֵי מְסָאַב שִׁבְעָא יוֹמִין׃
ירושלמי (יונתן):
דְיִקְרַב בִּשְׁכִיבָא לְכָל בַּר נְשָׁא וַאֲפִילוּ לְוַולְדָא בַּר יַרְחִין לְגוּשְׁמֵיהּ וּבִדְמֵיהּ יְהֵי מְסָאָב שׁוּבְעָא יוֹמִין:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים - בא הכתוב ולימד על המת שמטמא במגע. הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם מטמא באהל, לא יטמא במגע? - אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין! - לכך נאמר הנוגע במת, ללמדך שאין עונשים מן הדין:

לכל נפש אדם - להביא את בן שמונה ימים. משמע מביא את בן שמונה ומביא את דמו? - ת"ל "בנפש אדם", להוציא את דמו, דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר: "נפש אדם" - להביא את דמו:

וטמא שבעת ימים. בא הכתוב ולימד על המת שמטמא טומאת שבעה.

<< · מ"ג במדבר · יט · יא · >>