מ"ג במדבר יט יא
<< · מ"ג במדבר יט · יא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַנֹּגֵ֥עַ בְּמֵ֖ת לְכׇל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
תרגום
| אונקלוס: | דְּיִקְרַב בְּמִיתָא לְכָל נַפְשָׁא דַּאֲנָשָׁא וִיהֵי מְסָאַב שִׁבְעָא יוֹמִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דְיִקְרַב בִּשְׁכִיבָא לְכָל בַּר נְשָׁא וַאֲפִילוּ לְוַולְדָא בַּר יַרְחִין לְגוּשְׁמֵיהּ וּבִדְמֵיהּ יְהֵי מְסָאָב שׁוּבְעָא יוֹמִין: |
מדרש ספרי (כל הפרק)
הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים - בא הכתוב ולימד על המת שמטמא במגע. הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם מטמא באהל, לא יטמא במגע? - אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין! - לכך נאמר הנוגע במת, ללמדך שאין עונשים מן הדין:
לכל נפש אדם - להביא את בן שמונה ימים. משמע מביא את בן שמונה ומביא את דמו? - ת"ל "בנפש אדם", להוציא את דמו, דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר: "נפש אדם" - להביא את דמו:
וטמא שבעת ימים. בא הכתוב ולימד על המת שמטמא טומאת שבעה.