מ"ג במדבר ז יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא תּוֹרֵי תְּרֵין דִּכְרֵי חַמְשָׁא גְּדֵי חַמְשָׁא אִמְּרִין בְּנֵי שְׁנָא חַמְשָׁא דֵּין קוּרְבָּנָא דְּנַחְשׁוֹן בַּר עַמִּינָדָב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִין חַמְשָׁא בַּרְחֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵי שְׁנָה חַמְשָׁא דֵין סֵדֶר קוּרְבָּנָא דִי יְקָרֵיב מִנִכְסוֹי נַחְשׁוֹן בַּר עַמִינָדָב: |
| ירושלמי (קטעים): | וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא קְרֵיב תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִין תְּרֵין גַדְיָין חַמְשָׁא וְאִמְרִין בְּנֵי שַׁתְהוֹן חַמְשָׁא דֵין קוּרְבָּנָא דְיִסְדַר וּקְרַב מִן נִכְסוֹי רַב שִׁבְטָא דִבְנוֹי דִיהוּדָה נַחְשׁוֹן בַּר עַמִינָדָב: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
איל אחד. שלא היה בעדרו כמוהו:
כבש אחד בן שנתו לעולה. מגיד שכולם כשרים לעולה. או כבש שנתפרש בו כשר לעולה, ושאר כולם לא הוכשרו? תלמוד לומר "פר אחד ואיל אחד", מגיד שכולם כשרים לעולה:
ושעיר עזים אחד. לכפר על קבר התהום:
ולזבח השלמים בקר שנים. מגיד שכולם כשרו לזבח השלמים. או בקר שנתפרש בו, כשר לזבח השלמים, ושאר כולם לא הוכשרו לזבח השלמים? ת"ל לזבח השלמים. מגיד שכולן כשרו לזבח השלמים:
קנז. זה קרבן נחשון משלו הביא ולא שגבה מן שבטו והביא.
זה קרבן זה מביא נדבה ואין היחיד מביא נדבה.
זה קרבן זה מביא חטאת שלא על חטא, ואין היחיד מביא חטאת שלא על חטא, זה דוחה את השבת ואת הטומאה ואין היחיד דוחה את השבת ואת הטומאה.
.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנז. זה קרבן נחשון ר"ל שהביא משלו כנ"ל ( נשא קנג). ואמר מלת זה שבא להוציא דבר אחר, שאין היחיד מביא קטורת נדבה, כן גרס בפסיקתא זוטרתא, ואין מביאין חטאת שלא על חטא ושאין קרבן יחיד אחר דוחה שבת וטומאה, שנשיא אפרים הקריב בשבת, ונשיאים הראשונים לא הטהרו מטומאת מת שלא נשרפה הפרה עד יום השני.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
אילים כבשים עתודים. שלשה מינים כנגד כהנים לוים וישראלים וכנגד תורה נביאים וכתובים:
עתודים. מלא וי"ו שדוד שעמד ממנו נתברך בשש ברכות ואין עתודים אלא לשון עמידה כמה דאת אמר אשר התעתדו לגלים ואומר ועתדה בשדה לך פירוש יבא בן נחשון בשש מדות ויבנה יסוד בית המקדש. דבר אחר וקרבנו למה וי"ו יתירה כנגד ששה דברים שניטלו מאדם הראשון ועתידין לחזור כשיבא בן נחשון הוא המשיח ואלו הן הששה דברים שניטלו מאדם הראשון זיוו דכתיב משנה פניו ותשלחהו. חייו דכתיב כי עפר אתה ואל עפר תשוב. קומתו דכתיב ויתחבא האדם מלמד שנגרעה קומתו ונעשית של מאה אמה. פירות הארץ והאילן דכתיב ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה. מאורות דכתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה. ומנין שגנזן שנאמר וימנע מרשעים אורם. ומנין שעתידין לחזור בימי המשיח שנאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. חייו דכתיב כי כימי העץ ימי עמי חמש מאות שנה סדן של שקמה חמש מאות שנה. קומתו דכתיב ואולך אתכם קוממיות בקומה זקופה. פירות הארץ והאילן דכתיב הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה. מאורות דכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים: