"נשא את ראש וגו'" - מנה מהם את הראויין לעבודת משא והם מבן שלשים ועד בן חמשים שנה והפחות משלשים לא נתמלא כחו מכאן אמרו בן שלשים לכח והיותר על בן חמשים כחו מכחיש מעתה
(ב) "נשא את ראש בני קהת", לפי הסדר הי"ל להתחיל מגרשון כמו במנין הקודם רק מפני שמנין זה הי' לענין עבודתם בקדש ואז נבחרו בני קהת לשאת את הארון וכלי הקדש שהם האיברים הפנימים הקדומים לפי מעלתם, ועז"א נשא ר"ל שהם ראוי לנשיאת ראש מתוך יתר בני לוי, וכבר בארתי שכ"מ שעלה במנין ממטה למעלה אמר למשפחותם לבית אבותם וזה היה ההבדל בין מנין זה למנין בני לוי הקודם שירד מלמעלה למטה וע"כ אמר שם לבית אבותם למשפחותם, לבד אצל בני גרשון [לקמן כ"ב] שינה בזה מטעם שיתבאר שם. ובבני גרשון ובני מררי אמר למשפחותם תפקוד אותם ופה לא אמר תפקדם, כי לא פקד את כל בני קהת שיצאו מהם משה ואהרן ובניו כנ"ל:
נשא את ראש בני קהת. לפי מה שהעלינו בפרשת כי תשא כי על ידי נתינת הכופר הוא נשיאת ראש להם ולזה אמר הכתוב במספרם כי תשא מה שאין כן הלוים שלא נתנו כופר במספרם אמר פקוד את בני לוי, אם כן למה שינה הכתוב את לשונו בלוים עצמן וחזר לומר נשא ולא פקוד. ונראה כי לצד שנתן ה' להם עבודה פנימית לשאת ארון ושלחן לזה יחס להם לשון נשיאות ראש בערך גרשון ומררי שיהיו הם מעולים מהם, והגם שגרשון הוא בכור לוי, קהת בחר לו יה כי ממנו יצא אור לעולם משה ואהרן, ושורת הדין שענף זה ישא ארון התורה אשר שם משה שיצא מקהת, ודקדק לומר מתוך בני לוי, מטעם שאמרנו לצד שהוא אמצעי בין גרשון ובין מררי ויתיחס אליו תוך:
