מ"ג במדבר ב יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֹת כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל־מוֹעֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל־יָד֖וֹ לְדִגְלֵיהֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְנָטֵיל מַשְׁכַּן זִמְנָא מַשְׁרִית לֵיוָאֵי בְּגוֹ מַשְׁרְיָתָא כְּמָא דְּשָׁרַן כֵּן נָטְלִין גְּבַר עַל אַתְרֵיהּ לְטִקְסֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִטוֹל מַשְׁכַּן זִמְנָא מַשִׁרְיַת לֵיוָאֵי בְּגוֹ מַשִׁרְיָיתָא וּבֵית מַשִׁירְוֵיהוֹן בְּאַרְבַּעְתֵּי מִילִין מְרַבְּעַן בִּמְצִיעוּתָא הֲוָון נַטְלִין הֵיכְמָא דְשָׁרַן הֵיכְדֵין נַטְלִין גְבַר עַל תְּחוּמֵיהּ לְטִיקְסֵיהוֹן: |
רש"י
"כאשר יחנו כן יסעו" - כמו שפירשתי הליכתן כחנייתן כל דגל מהלך לרוח הקבועה לו
"על ידו" - על מקומו ואין לשון יד זז ממשמעו רוח של צדו קרוי על ידו הסמוכה לו לכל הושטת ידו אינשו"ן איש"א בלע"זרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ – כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, הֲלִיכָתָן כַּחֲנִיָּתָן, כָּל דֶּגֶל מְהַלֵּךְ לָרוּחַ הַקְּבוּעָה לוֹ.
עַל יָדוֹ – עַל מְקוֹמוֹ. וְאֵין לְֹשוֹן יָד זָז מִמַּשְׁמָעוֹ, רוּחַ שֶׁל צִדּוֹ קָרוּי "עַל יָדוֹ" הַסְּמוּכָה לוֹ לְכָל הוֹשָׁטַת יָדוֹ, אי"ן שו"ן איש"א [en son aise = ברווחתו[2]] בְּלַעַז.
רשב"ם
כאשר יחנו כן יסעו: בכל עניין שהיו סביב למשכן הארבעה דגלים, כך היו סביב דרך הליכתם, ודרך ימין נמנו הדרגלים מזרח ודרום מערב וצפון:
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
פי' הראב"ע שמ"ש בתוך המחנות היינו בין מחנה ראובן ומחנה יהודה, ורש"י שפי' לאחר שני דגלים ע"כ מפרש שמ"ש ונסע א"מ הוא הארון, ולמ"ד בירושלמי כתבה היו מהלכים הוא כפשוטו שר"ל שבעת הנסיעה היו בתוך כמו בעת החניה, ולמ"ד כקורה היו מהלכים צ"ל שמ"ש כאשר יחנו כן יסעו מוסב על מחנה ישראל כי הלוים לא נסעו כאשר חנו כמ"ש הראב"ע ולמ"ד כתבה היו מהלכים הוא כפשוטו שמוסב על כולם:
- ^ התרגום המוצע מתאים למשמעות המלה aise בצרפתית של היום. רש"י כפי הנראה הרגיש במשמעות זו: היא נובעת ממקור המלה (לטינית adjacens, "המונח ליד"), אבל המלה עברה לציין את כל החלל הנמצא בצד האדם, שידו מגעת אליו, ומכאן את יכולתו לנוע בתוכו בחופשיות. לכן רש"י משתמש בפירושו בביטויים: "מקומו", "רוח של צדו", "סמוכה לו לכל הושטת ידו".
- ^ התרגום המוצע מתאים למשמעות המלה aise בצרפתית של היום. רש"י כפי הנראה הרגיש במשמעות זו: היא נובעת ממקור המלה (לטינית adjacens, "המונח ליד"), אבל המלה עברה לציין את כל החלל הנמצא בצד האדם, שידו מגעת אליו, ומכאן את יכולתו לנוע בתוכו בחופשיות. לכן רש"י משתמש בפירושו בביטויים: "מקומו", "רוח של צדו", "סמוכה לו לכל הושטת ידו".