מ"ג איוב מב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב מב · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי זֶה מַעְלִים עֵצָה בְּלִי דָעַת לָכֵן הִגַּדְתִּי וְלֹא אָבִין נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי וְלֹא אֵדָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֤י זֶ֨ה ׀ מַעְלִ֥ים עֵצָ֗ה בְּֽלִ֫י דָ֥עַת
  לָכֵ֣ן הִ֭גַּדְתִּי וְלֹ֣א אָבִ֑ין
    נִפְלָא֥וֹת מִ֝מֶּ֗נִּי וְלֹ֣א אֵדָֽע׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי זה מעלים" - אשר העלים וכסה עצתו ונפלאותיו של הקב"ה בבלי דעת ידעתי כי הכל בידך לעשות וע"כ הגדתי קצת מגבורותיו כאשר היו עם לבבי כאשר ידעתי

"ולא אבין" - אבל לא הבנתי כ"כ כאשר הודעתני כי כמה נפלאות נסתרות ונעלמות ממני אשר אינני יודע

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ג-ד) "מי זה מעלים עצה בלי דעת", כי אמרתי היתכן להעלים עצה, שהיא הנהגת ה' שהכל בעצת החכמה, איך נעלים ונכסה תעלומותיו שלא נדע ענינה, ונסמוך על האמונה בלבד, הלא טוב לגלות צפונותיה עד שנדע העצה ע"פ הידיעה, לא ע"פ האמונה לבד, "לכן הגדתי (על שלא אבין" את העצה, ועל שהיא "נפלאות ממני ולא אדע" לכן "הגדתי) שמע נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני", לכן הגדתי שאני רוצה שתדבר עמי ואני אשאלך ואתה תודיעני למען אבין ואדע, כי אחר שהחקירה האנושית והפילוסופים ישאלו שאלות הרבה על האמונה הזאת, כמו שאלת הידיעה והבחירה, ושאלת מפני מה יש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, וכן יתר השאלות ששאל איוב במשך וכוחו, והוא לא יבין ולא ידע מה להשיב על שאלות אלה, ואין ראוי להעלים עצה בלי דעת ולסמוך על האמונה בלבד, לכן התוכח ויטעון שרוצה שה' יענהו על שאלות אלה, כדי שע"י הוכוח יתבררו לו דברים אלה ע"פ החקירה וידע מה שישיב לאפיקורס. וגם שגדולה הידיעה וההשגה מן האמונה בלבד בלא הבנה וידיעה, זאת היה כונתו בכל הוכוח הגם שבאמת לא נטה לבבו מפנות האמונה והאמין בהשגחת ה' וביושר משפטיו, ולא נתן תפלה לאלהים בלבבו:


ביאור המילות

(ג-ד) "מעלים עצה". ה' אמר לו (ל"ח) מי זה מחשיך עצה, והוא משיב שאינו מחשיך עצה כי מאמין שהעצה תאיר אורה לפני ה', רק הוא רצה שלא יעלה העצה וישיגוה בני אדם:

"ולא אבין", ולא אדע. הבינה ע"י היקשים ועיון השכל, והידיעה ע"י החוש והנסיון, ופירש לכן הגדתי שמע נא ואנכי אדבר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מי זה וגו'" - ר"ל אולם למה שאמר במענה הראשונה מי זה מחשיך וגו' (לעיל לח) כי מעלים ומחשיך הוא אחד במובנם אלא שאחז שון' כבוד כאלו אמר לו המקום מי הוא זה אשר מלאו לבו לחשוב שנעלמה ממני עצה נכונה והמחשבה ההיא היא מבלי דעת כי יחשוב שמסרתי הכל ביד המערכה

"לכן" - ר"ל ע"ז אשיב לכן בעבור הדבר ההיא בעצמה על שהייתי בלי דעת לזה הגדתי אז הסכלות הזה ולא הייתי מבין אז מהשגחתך הנפלאה כי הדברים אשר ספרת מגודל השגחתך היו נפלאות ומכוסות ממני ולא ידעתים מאז וכאומר באמת מבלי דעת אמרתי מה שאמרתי אולם עתה אחר שספרת לי מהשגחתך אודה לך שהאמת הוא כן

מצודת ציון

"נפלאות" - מכוסות כמו כי יפלא ממך דבר (דברים יז)

<< · מ"ג איוב · מב · ג · >>