מ"ג איוב לד לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לד · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַנְשֵׁי לֵבָב יֹאמְרוּ לִי וְגֶבֶר חָכָם שֹׁמֵעַ לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַנְשֵׁ֣י לֵ֭בָב יֹ֣אמְרוּ לִ֑י
  וְגֶ֥בֶר חָ֝כָ֗ם שֹׁמֵ֥עַֽ לִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אנשי לבב יאמרו לי" - כי איוב לא בדעת ידבר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אנשי" ר"ל אתה תדבר עוד מה שידעת. אבל "אנשי לבב" שישמעו את דברך הם "יאמרו לי", וכן "גבר חכם אשר ישמע לי" את תשובתי אשר השבתי על דבריך. הוא ג"כ "יאמר", כי.

ביאור המילות

"אנשי לבב". היינו חכמי לב שהם יותר מחכמים, הם אלה שחקות החכמה קבוע בלבם, והם יאמרו מעצמם, "וגבר חכם" יאמר כן עת ישמע דברי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אנשי לבב" - הן ידעתי שאנשי לבב יאמרו לי ר"ל יודו למאמרי וכל גבר חכם יהיה שומע לדברי ומהם לא יסור

<< · מ"ג איוב · לד · לד · >>