לדלג לתוכן

מ"ג איוב לד ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · לד · ט · >>

כתיב:
כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים.

מנוקד:
כִּי אָמַר לֹא יִסְכׇּן גָּבֶר בִּרְצֹתוֹ עִם אֱלֹהִים.

עם טעמים:
כִּֽי־אָ֭מַר לֹ֣א יִסְכׇּן־גָּ֑בֶר
  בִּ֝רְצֹת֗וֹ עִם־אֱלֹהִֽים׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא יסכן גבר" - לא יהנה אדם אם תמים דרכיו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יסכן" - ענין הנאה ותועלת כמו הלאל יסכן גבר (לעיל כב)

"ברצותו" - מלשון רצוי ורצון 

מצודת דוד

"כי אמר" - מוסב למעלה שאמר מי גבר וגו' שיאמר כדברי איוב כי אמר לא יסכן וגו' ר"ל אין הנאה ותועלת בא לאדם במה שירצה ללכת עם האלהים בדרכו ובפקודיו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אמר". עתה מבאר סוף דברי איוב והסתירה שיש בדבריו.

"איוב" אמר אלה הדברים, הלא ראינו "שלא יסכן גבר ברצותו עם אלהים". שבמה שהוא מרוצה עם אלהים ועובד אותו לא יגיע לו שום תועלת. (וזה הוכיח מהיסורים שבאו עליו הגם שעבד את ה'):

ביאור המילות

"לא יסכן". לא יועיל, ברצות, מענין רצון, או מענין הליכה וריצה, בהתהלכו עם אלהים:
 


<< · מ"ג איוב · לד · ט · >>