מ"ג איוב לג כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לג · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא שָׁוָה לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יָשֹׁ֤ר ׀ עַל־אֲנָשִׁ֗ים וַיֹּ֗אמֶר
  חָ֭טָאתִי וְיָשָׁ֥ר הֶעֱוֵ֗יתִי
  וְלֹא־שָׁ֥וָה לִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישור על אנשים" - יעשה שורות של אנשים כשניצול מחליו ויתודה ליוצרו

"ולא שוה לי" - לא נהיה לי שכר בדבריו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ישור",

  • (אופן ג') אם חטא בדברים שבין אדם לחברו, שבזה אין מועיל תפלה וחרטה על החטא, בזה יש לו תקנה אם ישיב את הגזלה אשר גזל וכל מה שחטא נגד חברו, וז"ש "ישור על אנשים", שצריך לישר העולה והעוות שעוות נגד אנשים, שנגד העולה יעשה נגדו את הישר, להשיב עשקו וגזלתו, ואח"כ "יאמר חטאתי", שיתודה בין על החטא ובין על הזדון שהוא המחשבה ועוות השכל שנקרא עון, שעז"א "חטאתי", שחטאתי בפעולות, "וישר העויתי" בשכל ובמחשבה, ועי"כ "ולא שוה לי", שכמו שהייתי עקום ונלוז ונוטה מן השיווי ויושר, כן לא נמצא השיווי בגופי, ונחליתי ע"י נטיית שיווי הגוף ושיווי מזגו וכחותיו, וע"י שלשה אופנים אלה תשובה תפלה וצדקה שהם מעבירים את הגזרה, עי"כ.

ביאור המילות

"ישור על אנשים". היו"ד מן ישור שרשית, מקור משורש ישר, ועל מענין עולה, ועולתה תקפץ פיה, וכן פרשתי (תהלות ד') על משכבכם, כמו רע רוע, בבקר יאכל עד, חבלי רשעים עודוני, שיישר העול שעשה אל אנשים.

"ולא שוה", מענין הלא אם שוה פניה, שלא הלכתי בדרך שוה רק העויתי הישר, ויל"פ לא השגתי תועלת בזה, כמו וכ"ז איננו שוה לי, והחטא הוא בפעולה, והעון הוא עוות השכל והיושר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישור" - וכאשר יצעד וילך אצל מרבית אנשים ויתוודה ברבים ויאמר הנה חטאתי ועויתי את דרך הישר ולא אחזתי דרך השוה והישר ובעבור זה באה עלי המכאוב ולא על חנם

מצודת ציון

"ישור" - יצעד וילך כמו ואשרו בדרך בינה (משלי ט)

"העויתי" - העקמתי והוא מלשון עון ועיות

<< · מ"ג איוב · לג · כז · >>