מ"ג איוב לג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לג · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה נָא פָּתַחְתִּי פִי דִּבְּרָה לְשׁוֹנִי בְחִכִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּה־נָ֭א פָּתַ֣חְתִּי פִ֑י
  דִּבְּרָ֖ה לְשׁוֹנִ֣י בְחִכִּֽי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הנה נא פתחתי פי", עתה רק פתחתי הפה להוציא לחוץ מה שכבר "דברה לשוני בחכי" הלשון כבר דברה בחכי כ"ז מאז ביני לבין עצמי, ועתה פתחתי פי להוציא הדברים לחוץ:


ביאור המילות

"פי, לשוני". הלשון מציין הדבור הפנימי, והפה מציין הדבור החיצוני שכבר דברה לשון תבונתו וחקרה את הדברים בבינתו, "והחיך" הוא עוד יותר פנימי מן הלשון:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה נא" - עתה אפתח פי ומעצמה תדבר לשוני בנגיעתה בחיך כדרך המדבר וכאומר הנה כבר ערכתי אמרים ותמהר לשוני לדבר צחות מבלי המתנה ועכוב

<< · מ"ג איוב · לג · ב · >>