מ"ג איוב כד כד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רוֹמּוּ מְּעַט וְאֵינֶנּוּ וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ר֤וֹמּוּ מְּעַ֨ט ׀ וְֽאֵינֶ֗נּוּ
וְֽהֻמְּכ֗וּ כַּכֹּ֥ל יִקָּפְצ֑וּן
וּכְרֹ֖אשׁ שִׁבֹּ֣לֶת יִמָּֽלוּ׃
רש"י
"והומכו" - נדכאו ונתמסכנו
"ככל יקפצון" - כשאר כל הנקפצים ונמלטים בעת קציר ובציר ומסיק שנקפצים יחד כן תמו כרגעמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"רומו" - מלשון הרמה והגבהה
"והומכו" - עניין שפלות כמו ימך המקרה (קהלת י)
"שבולת" - היא קנה התבואה כמו שבע שבלים (בראשית מא)
"ימלו" - יכרתו כמו ימולל ויבש (תהלים צ)
מצודת דוד
"רומו מעט" - כאומר אם אמנם שכן ראוי הוא שירומו במעלה ובכבוד למען יכפל צערם כאשר יפלו בשפל המצב אבל ראוי היה שירומו רק מעט מן הזמן וילך לו הכבוד ואיננו ומיד ישובו להיות שפילים ונבזים וכ"כ פעמים רבות וכמו כל דבר אשר ידלג ויקפץ שפעם הוא למעלה באויר ופעם הוא למטה בארץ ומעט זמן יתעכב למעלה ויותר מזה ינוח למטה בארץ
"וכראש וגו'" - ובבוא עתו ראוי היה להיות מיוסר במכאוב זמן רב כמו זקן השבולת הנפרך מאליו מעט מעט עד כי נפרך הכל כן היה ראוי להאריך זמן חליו עד כי ימות ממנה ומוסב על ראשית אמריו לומר כן היה ראוי להרשעים האלה אולם התמדת השלוה וקלות המיתה בא להם מצד מערכת השמים אשר שפטו כן בעת ההריון והלידה ומדוע משדי לא נצפנו העתים למה לא יבטל הוראתם אשר יורו בהעתים ההם בכדי שיקבלו גמולם משלםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות