מ"ג איוב כב כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כב · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ וְיִתְרָם אָכְלָה אֵשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־לֹ֣א נִכְחַ֣ד קִימָ֑נוּ
  וְ֝יִתְרָ֗ם אָ֣כְלָה אֵֽשׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם לא נכחד קימנו" - התשמור וראית אם לא נכחד יקומם

"קימנו" - כמו קומתו של אותו הדור כמו (הושע יב) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו כמו עמו

"ויתרם" - גאותם

"אכלה אש" - ברותחין נדונו ר' תנחומא דרש שהיו בעלי קומה ולא מתו בתהומות ובאו עליהם רותחין מלמעלה וזה יתרם קימה יתרה שלהם כ"ש

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם", המאמרים מקבילים, "הצדיקים ישמחו אם לא נכחד קימנו", במה שעי"ז יבטחו שדבר הקיים בנו לעד, שהיא הנפש הנצחיית, לא נכחד במות הגויה, והיא קיימת לעולם ומוכנת לקבל גמולה בעולם הגמול, "והנקי ילעג למו כי יתרם אכלה אש", שהגם שהצליחו בעוה"ז הכלה, הלא יתרם שהיא נפשם הרוחניות שהיא מותר האדם מן הבהמה והיא הנותרת אחר המות, תאכל אש של גיהנם. וכ"ז יתברר להם ממה שרואים שאין ה' מעניש את הרשע בעוה"ז, וה' צדיק לא יעשה עולה ובהכרח נמצא עולם אחר נצחי אשר שם יבא במשפט עם יצוריו:


ביאור המילות

"קימנו", דבר הקים בנו שהוא הנפש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם לא" - באמת האיש אשר קיים והעמיד אותנו והוא נח שממנו הושתת העולם הלא הוא היה נמנע ונחדל מלהיות אבוד עם בני דורו והנותרים מאנשי הדעת הזרה ההיא הלא שרפה האש והמה אנשי סדום וחברותיה וכאומר ואיך תחזיק בדעת הזרה ההיא הלא מגמול אנשי הדעת ההיא נראה ההשגחה כי כולם נאבדו ונח לבד ניצול וכל הנותרים מאנשי הדעת ההיא כלו מן העולם

מצודת ציון

"אם לא" - באמת והוא כענין שבועה וכאומר אם לא היה כן יבוא עלי כזאת וכזאת וגזם ולא אמר וכן אם לא שויתי ודוממתי נפשי (תהלים קלא)

"נכחד" - נמנע

<< · מ"ג איוב · כב · כ · >>