מ"ג איוב כב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כב · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם וּזְרֹעוֹת יְתֹמִים יְדֻכָּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֭לְמָנוֹת שִׁלַּ֣חְתָּ רֵיקָ֑ם
  וּזְרֹע֖וֹת יְתֹמִ֣ים יְדֻכָּֽא׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ט-י) "אלמנות שלחת ריקם" וגזלת אלמנות ויתומים, וה' ישמע צעקתם ויעניש אותך תיכף, עד "שלכן סביבותיך פחים ויבא עליך פחד פתאום ויבהיל אותך" ומפני שאין העונש בא תמיד להרשע, שלפעמים יענישהו ה' תיכף, ופעמים רבות יעשה עבירות אין קץ ובכ"ז הוא איש זרוע ונשוא פנים וישב בארץ בשלוה, עי"כ יש מקום לטעות שאין ה' משגיח ושהותרה הרצועה, ויש מקום לבחירה כי אין מתיראים לעשות רע:


ביאור המילות

"אלמנות", ור"ל ולפעמים ע"י שאלמנות שלחת ריקם ע"י כן סביבותיך פחים, כי ה' יריב ריבם תיכף:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלמנות" - אבל כאשר שמעת דבר עולה מאלמנות לא חסת עליהן כי גרשת אותן מן הארץ ריקם כי עוד לקחת כל אשר להן ובזה נדכא א"כ חוזק היתומים בניהן כי כאשר גרשת אמותיהן לקחת כל אשר להן אל מי יפנו היתומים לעזרה ולא חסת גם עליהם

מצודת ציון

"שלחת" - ענין טירוד וגירושין

"ידוכא" - יכותת

<< · מ"ג איוב · כב · ט · >>