מ"ג איוב כא לא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי יַגִּיד עַל פָּנָיו דַּרְכּוֹ וְהוּא עָשָׂה מִי יְשַׁלֶּם לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִֽי־יַגִּ֣יד עַל־פָּנָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ
וְהוּא־עָ֝שָׂ֗ה מִ֣י יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃

"מי יגיד על פניו דרכו" - מי הוא המלך הגדול אשר יגיד על פניו דרכו ולא יראו ממנו כמה הוא נשגב זה הקב"ה שעשה "ומי ישלם לו" - וגמול רשעו מי ישלם לו

"מי יגיד" - ובעבור רוב הצלחתו מי א"כ יוכל להגיד דרכו לפניו ולהוכיחו ולהפחידו מן העונש כי הלא למאד ילעג למו

"והוא עשה" - ועם כי הוא עשה את הרע אשר חשב לעשות אין מי ישלם לו גמול

א) "מי יגיד על פניו דרכו", הלא צריך שיקבל העונש במקום שהרשיע, ששם יעמדו נגדו העדים שיעידו על דרכו הרע שבעבורו יקבל העונש, אבל מי יעיד שם בפניו,
ב) שצריך שימצא מי שישלם לו, אבל שם את "אשר עשה מי ישלם לו", ומפרש דבריו נגד מ"ש מי יגיד על פניו דרכו, כי הלא.