מ"ג איוב כא כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כא · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלֹא שְׁאֶלְתֶּם עוֹבְרֵי דָרֶךְ וְאֹתֹתָם לֹא תְנַכֵּרוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲלֹ֣א שְׁ֭אֶלְתֶּם ע֣וֹבְרֵי דָ֑רֶךְ
  וְ֝אֹתֹתָ֗ם לֹ֣א תְנַכֵּֽרוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הלא שאלתם וגו'" - כל זה אתם מושלים עלי משלות

"ואותתם" - אשר הודיעו אתכם לא תנכרום משום על לב כמו ויתנכר אליהם (בראשית מב)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הלא שאלתם עוברי דרך", אם שאלתם לעוברים במדינות שהם ראו רשעים רבים שביתם קיים ומצליח, ואז "אותותם בל תנכרו", לא תוכלו לנכר ולהכחיש את האותות שיתנו לכם ממשכנות רשעים רבים שעומדים בשלוה ובהצלחה, שמזה יש אות וראיה הפך דבריכם ואין להביא ראיה מן הפרט רק מן הכלל:

ביאור המילות

"תנכרו", מענין נכרי. ובא על דבר בלתי ידוע, הפך מפעל נכר על ההכרה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלא שאלתם" - כאומר והנה הסרתם בעבורי מה מן המחשבות כי הלא שאלתם לעוברי דרך היודעים הקורות המתהווים בעולם

"ואותותם" - האות והסימן אשר נתנו לספורם הלא לא תוכלו להתנכר אותו לומר שהסימן זר ונכרי ולא כן הוא

<< · מ"ג איוב · כא · כט · >>