מ"ג איוב יז ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יָשֹׁמּוּ יְשָׁרִים עַל זֹאת וְנָקִי עַל חָנֵף יִתְעֹרָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את
וְ֝נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר׃
רש"י
"ונקי" - אם יש צדיק שומע בהתולות החניפים האלה
"יתעורר" - לריב בכםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ישומו" - הישרים יתמהו על גודל מכאובי מבלי חמס והנקי יתעורר להתקצף על המחניף לה' מבלי טענה מספקת
מצודת ציון
"ישומו" - יתמהו כמו פנו אלי והשמו (לקמן כא)
"יתעורר" - מלשון התעוררותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
(ח-ט) "ישרים, נקי, צדיק, טהר ידים". הישר הולך בחקות היושר מצד שכלו, והוא לא ידון לכף חוב רק ישתומם על החפץ. והנקי והצדיק יחשדוהו, וההבדל ביניהם, שהנקי הוא בפ"ע, והצדיק הוא בערך הבריות, ויצוייר נקי שאינו צדיק וצדיק שאינו נקי, אם השופט או הבריות אומרים על צדיק רשע ועל רשע צדיק, ועמ"ש למעלה (ד' ז', ט"ו י"ז) והנקי אינו חנף, כי כחיצוניותיו כן לבו ויתעורר על חנף. והצדיק לפעמים אינו שלם בלבו להתעורר נגד החנף, רק יאחז דרכו בגלוי בעשות צדק, והטהר ידים הוא ששומר ידיו מעשות כל רע יוסיף אומץ שישאר מדרגתו ולא ירפה ידיו, שזה גדר האימוץ בכ"מ: