מ"ג איוב יד יג
לא בדוק
כתיב:
מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני.
מנוקד:
מִי יִתֵּן בִּשְׁאוֹל תַּצְפִּנֵנִי תַּסְתִּירֵנִי עַד שׁוּב אַפֶּךָ תָּשִׁית לִי חֹק וְתִזְכְּרֵנִי.
עם טעמים:
מִ֤י יִתֵּ֨ן ׀ בִּשְׁא֬וֹל תַּצְפִּנֵ֗נִי
תַּ֭סְתִּירֵנִי עַד־שׁ֣וּב אַפֶּ֑ךָ
תָּ֤שִֽׁית־לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תצפנני" - מלשון צפון והסתר
"חוק" - זמן קבוע
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"תצפנני, תסתירני". הצפון אינו במקום סתר רק שעומד מן הצד עד שאין העין רואהו, הפך צפה, כמו צפוי הוא אלי חרב, והסתר מסתיר לגמרי, ולכן הוסיף שעכ"פ תסתירני (עיק ירמיה ט"ו י"ז).
"חק", כמו חק נתן, גבול וקצב כמה יהיה בשאול: