מ"ג איוב ה כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ה · כז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן הִיא שְׁמָעֶנָּה וְאַתָּה דַע לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא
  שְׁ֝מָעֶ֗נָּה וְאַתָּ֥ה דַֽע־לָֽךְ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הנה", לעומת מה שהטעם הראשון שאמר לו על יסורי הצדיקים (שהוא לכפר עון ולהתם חטאת קטן שחטאו ולא השלימו עבודתם כפי הצריך נגד האל וערך עבודתו), הוא הגיעו בנבואה והוא הטעם העקרי אצלו, כי לפ"ד השיג טעם זה ברוח הקודש, אומר שהטעמים שהגיד עתה שיבואו עליהם יסורים להצילם מרעה עתידה, אינו עקר בעיניו, כי טעמים אלה יאמר מצד החקירה, שעז"א "הנה זאת" היינו טעם זה "חקרנוה שכן הוא", ובדברי מחקר יש רשות לכל אדם לבחון אותו משקול דעתו, ואם לא ייטב בעיניו טעם זה לא יקבלהו, ועז"א "שמענה ואתה דע לך", ר"ל חקור עליה ודע מצד בינתך אם ייטיב טעם זה בעיניך אם לא:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה זאת" - המענה הזאת חקרנוה בהשכל ודעת וכן היא האמת לזאת שמע אותה להבינה היטב

"ואתה דע לך" - כאומר הנה עשיתי את שלי ואתה דע לך בנפשך אם תבחר אמרי אם תחדל (העולה מהמענה ההיא שהחליט אליפז שהכל בא בהשגחה והביא ראיה מאבדן הרשעים מבלי תקומה ולא כן יאבדו הצדיקים ויסכל דעת איוב במה שיחשוב שהכל מסר ביד מערכת השמים ומקרה אחד לכל לצדיק ולרשע כי ישיב אמרים הלא בחיק האדם השלם יחשב דבר כזה לעול עם שאינו שלם אף במלאכי מעלה וכ"ש שאין לו ערך עם שלימות המקום ב"ה ואיך אם כן יעלה על הדעת שיש עול זה בחוקו יתברך ועם כי נראה שברוב הפעמים בא כאשר תשפוט המערכה מ"מ בא בהשגחה ובעבור קוצר הדעת לא נדע פתרון הדבר ויוכיח עוד על ההשגחה מנתינת המטר זולת הטבע ומהכשל הרשעים ברעתם אשר חשבו לזולת ומסכול דעתם בדבר הנראה לעין כל וישפוט על יסורי הצדיקים אשר יבואו למרק מעט העון אשר בידם למען ישגא אחריתם ויחוה עצתו לאיוב לבל יבעט ביסורין כי באו למרק העון לטוב לו כל הימים)

<< · מ"ג איוב · ה · כז