מ"ג איוב ה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ה · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵ֭פֵר מַחְשְׁב֣וֹת עֲרוּמִ֑ים
  וְֽלֹא־תַעֲשֶׂ֥נָה יְ֝דֵיהֶ֗ם תֻּֽשִׁיָּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא תעשינה ידיהם תושיה" - אותה עצה שדימו לעשות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מפר מחשבות ערומים", שהערומים אשר יש אתם טיב העצה והתחבולות להרע לבריות, ה' יפר מחשבותם עד "שלא תעשינה ידיהם תושיה", ולא תצא עצתם אל הפועל, כמו שהיה באחיתופל אשר העיד עליו הכתוב (ש"ב י"ז) שהיתה עצתו בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלהים, ואם היה אבשלום שומע אז לעצתו היה הורג את דוד, והיה בהשגחת ה' שלא נעשתה עצתו, זאת שנית כי לפעמים יהיה בהפך, כי:


ביאור המילות

(יב- יג) "מחשבות, תושיה. עצת". הסדר הוא מחשבה, עצה, תושיה. תחלה חושב על הדבר, ואח"כ מתיעץ לבחור האמצעיים המובילים אל התכלית, כמ"ש (ישעיה י"ד ובכ"מ) וכשיעלה בידו המעשה נאמר שעשו ידיו תושיה, שתושיה היא ישות המעשה היוצא לפועל ע"י טיב העצה, וה' מפר המחשבה שלהם עד שלא יגיעו לכלל עצה, וכ"ש שלא יעשו תושיה, ויש הבדל בין חכמים ובין ערומים, שהערום יודע חקי החכמה רק יערים על דברים פרטיים בערמה איך לעשותם על נכון להפיק התכלית הנרצה, כמ"ש כל ערום יעשה בדעת, וערום יבין לאשורו, וה' יפר מחשבותם בל יגיעו לידי עצה ותושיה. והחכם הוא יותר מן הערום שהוא יודע חקי החכמה, ובעת יתהלכו בתמימות תלוה עמהם השגחת ה', אבל כשיטו מן החכמה אל הערמימות, ילכדם ה' עם ערמה, שהערמה עצמה שהכינו להפיק רצונם בה ילכדו ואז עצתם נמהרה ולא יפר אותה רק ימהר אותה מצד שהם "נפתלים", כמו פתיל, הנפתל ועקש, והנפתל הוא יותר מן עקש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מפר" - בהשגחתו מפר מחשבות חכמים המתחכמים בערמות ותחבולות

"תושיה" - כל מה אשר יש עם מחשבותיהם לעשות

מצודת ציון

"תושיה" - מלשון יש

<< · מ"ג איוב · ה · יב · >>