מ"ג איוב ג כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ג · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י פַ֣חַד פָּ֭חַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵ֑נִי
  וַאֲשֶׁ֥ר יָ֝גֹ֗רְתִּי יָ֣בֹא לִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פחד פחדתי" - כל ימי עמדתי בפחד על זה כמו שאמרנו (לעיל א) ויהי כי הקיפו וגו'

"ואשר יגורתי" - הן עתד הועתד ונגזר שיבא לי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי פחד", ואי אפשר לתלות שבאה הרעה עלי ע"י שלא נשמרתי ממנה ולא הכינותי האמצעיים הנצרכים כדי להשמר מן הרע, כי תמיד הייתי מפחד מן הרע ועשיתי כל אשר ראוי לעשות להשמר מן הפגעים ובכ"ז "ויאתיני", ולא הועיל השתדלותי (גם כיון בזה לאשר כתבו הקדמונים אשר האמינו בשליטת המערכת, כי הגזרה החרוצה על האדם מצד המערכה תעשה חיקוי ורושם בלבו עד שיש לו תמיד פחד מן הרעה החרוצה עליו, כי לבו ינבא לו את העתיד לבא עליו, ומתוך כך היו מתפחדים תמיד מן הפחד אשר הרגישו בנפשם מאיזה דבר), ומזה הביא ראיה שאחר שפחדו ומגורתו נתקיים עליו בפועל מבואר כי הגזרה אמת והחריצות שקר:


ביאור המילות

"פחדתי ויאתיני, יגורתי ובא לי". הפחד הוא מדבר בלתי ידוע ומקורו בדמיון המפחד, והמגור הוא מדבר ידוע ומקורו הוא בהדבר עצמו. ר"ל שתחלה הרגיש פחד ולא ידע ממה מפחד, ועתה יגור מדבר ידוע, שכבר ראה הרעה שבאה עליו. ויש הבדל בין אתא ובין בא, שאתא מציין הביאה המוחלטת, ובא מציין גם הביאה הבלתי מוחלטת כמ"ש בכ"מ, והפחד כבר אתא, אבל המגור על העתיד עוד לבא אליו, לא בא עדיין רק מוכן לבא:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי פחד" - הפחד אשר פחדתי בעת שלותי פן יבואו עלי הרעות האלה הנה כן באו אלי

"ואשר יגורתי" - כפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"כי פחדתי" - אשר פחד וכן כי גוע אהרן (במדבר כ)

"ויאתיני" - באה עלי כמו אתא בקר (ישעיהו כא)

"יגורתי" - ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב)

"יבא לי" - כמו בא לי

<< · מ"ג איוב · ג · כה · >>