"השמחים", לכן אני מחליט ואומר שהאנשים "השמחים אלי גיל" ושמחה המתהוה בעולם, טוב יותר כי "ישישו בעת שימצאו קבר לגבר אשר דרכו נסתרה", שאין דבר טוב בעולם כמוהו שאיש כזה ימות וימצא קבר וימצא מנוחה מעניו וצרותיו:
ביאור המילות
"השמחים אלי גיל ישישו". מבואר אצלי בכ"מ שהשמחה והגיל הם בלב והששון הוא הפעולות החיצונות שיעשו להראות השמחה בגלוי, כמו תוף ומחול ורקוד, והשמחה היא התמידית, והגיל מורה על דבר מתחדש, כמו מציאה ובשורה טובה וכדומה, אמר השמחים על מציאה שהוא גיל ודבר מתחדש, לא לבד ישמח בלב כי גם ישישו בגלוי על מציאה זו, ולמ"ד לגבר מורה על הקנין "שימצאו קבר לגבר" שיקבר שם:
