מ"ג איוב ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ג · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַיּ֥וֹם הַה֗וּא יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ
  אַֽל־יִדְרְשֵׁ֣הוּ אֱל֣וֹהַּ מִמַּ֑עַל
    וְאַל־תּוֹפַ֖ע עָלָ֣יו נְהָרָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היום ההוא יהי חשך" - תמיד בכל שנה כשיגיע אותו יום

"אל ידרשהו אלוה ממעל" - לטובה

"ואל תופע עליו" - נהרה אורה כמו צוהר ומתרגמינן ניהור

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"היום ההוא" התחיל לקלל תחלה את היום שיהיה חשך, "אל ידרשהו" הכינוי מוסב על החשך, כי לפעמים יהיה החשך בהשגחת ה' כמו שהיה במצרים שהיה החשך לטובת ישראל, אומר שאת החשך הזה לא ידרוש ה' שיהיה לאיזה צורך, והגם שברוב ימים מעוננים יופיע קצת הופעת זהר דרך העננים, אמר "שאל תופע עליו" גם "נהרה" קצת רק יהיה חשך ולא אור:


ביאור המילות

"נהרה". התבאר אצלי ששם נהרה מורה על האור הבוקע דרך צמצום על נקודה אחת, כמו את המנהרות אשר בהרים, ויל"פ ג"כ שבא על אור העליון האלהי השופע על נקודה פרטית למטה, ומזה הביטו אליו ונהרו, שבא על אור השמחה או השכינה השופע על הפנים, וזה נראה מפעל יפע שבא על הופעה רוחנית בכ"מ. ובזה מציין האור בג' מדרגות,

  • א) שבא מלמעלה מן ה' אל גלגל היומי ואל השמש, ועז"א "אל ידרשהו אלוה ממעל",
  • ב) מה שיופיע ויתקבץ על הכדור עצמו למטה, עז"א "אל תופע עליו נהרה". שזה אור שני הבא מן השמש (שקבל אור אלוה) למטה,
  • ג) שיהיה חשך גם למטה בסבת אדים ועננים, עז"א "יגאלוהו חשך וצלמות":
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל ידרשהו" - להשפיע בו טובה ממעל

"ואל תופע" - לא תזריח בו אורה

מצודת ציון

"תופע" - תזרח כמו הופיע מהר פארן (שם לג)

"נהרה" - אורה כמו ונהורא עמיה שרא (דנייאל ב)

<< · מ"ג איוב · ג · ד · >>