מ"ג איוב ג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


מ"ג איוב ג · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן פָּתַ֤ח אִיּוֹב֙ אֶת־פִּ֔יהוּ וַיְקַלֵּ֖ל אֶת־יוֹמֽוֹ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויקלל את יומו", כי חשב שהכל תלוי במשפט מערכת הכוכבים והמזל כנ"ל בפתיחת המאמר:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחרי כן" - כאשר חלפו שבעת הימים

"ויקלל את יומו" - אשר נולד בו בחושבו שכל מקרי האדם המה מוגבלים ומסודרים לפי מערכות הכוכבים בעת הלידה וההריון ולזה הוכח גם הוא במכאוב כי לא מצא בעצמו עון אשר יחטא ואשם ולכן ממרירות לב קלל יומו על כי בו הורו מערכות הכוכבים בו לרעה

מ"ג איוב · ג · א · >>