לבוש אורח חיים תרצד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכותלבוש החור על אורח חייםסימן תרצד | >>

סימן תרצד בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

דין מעות פורים לעניים
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

סעיף א[עריכה]

חייב כל אדם ליתן מתנות לעניים, ולפחות ב׳ מתנות לשני עניים, דכתיב "ומתנות לאביונים", דמשמע שתי מתנות לשני אביונים. יש אומרים שיש ליתן מעות פורים מחצית מן המטבע היוצא באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו גובין באדר כדי להקריב מהם קרבנות ציבור מר״ח ניסן שהוא תחילת השנה לכל השנה. ומאחר שכתוב ג״פ תרומה, יש ליתן ג׳ חצאים. לפיכך נותנים במדינות אלו ג׳ חצי גדולים, שאין לנו מטבע ששם מחצית עלה מלבד זו. ונוהגין ליתנה בליל פורים קודם שמתפללין מנחה. ואין חייב ליתנו, רק מי שהוא מבן עשרים שנה ומעלה, שכן כתיב בפרשת שקלים: "מבן עשרים שנה ומעלה יתן" וגו׳. ויש אומרים שיש ליתן מחצית השקל לצדקה מלבד ג׳ מחצית אלו, ואין נוהגין כן.

סעיף ב[עריכה]

מעות שגבו לחלק לעניים בפורים והיה הרבה יותר מצרכי עניים שבעיר לפורים, אין הגזבר רשאי להפריש מהם לפי ראות עיניו לצורך פורים ויתן השאר לכיס של צדקה להוציאו לצדקה אחרת, אלא יתנם כולם לעניים שבעיר לצורך פורים כדי שישתו וישמחו בריוח, הואיל ונדבוהו העם לצורך פורים. ודווקא הגבאי לא ישנהו, אבל העני יכול לעשות בו מה שירצה. מיהו אם לקח בהם הגזבר מאכל ומשתה לרוב ונתן לעניים בפורים כפי רצונם, ולא הספיקו העניים לאוכלו והותירו, יכול ליתן המותר לאחר פורים לכיס של צדקה.

סעיף ג[עריכה]

אין מדקדקין במעות פורים, אלא בל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו שישמח בשמחת פורים, אחד ישראל ואחד עכו״ם, משום דרכי שלום, שאם לא יתנו לו יש שם איבה. והני מילי במקום שהורגלו העכו״ם ליתן להם, אבל במקום שלא הורגלו אסור ליתן להם, "ומתנות לאביונים" באביוני ישראל מיירי.

סעיף ד[עריכה]

במקום שאין שם עניים ישראל, יכול לעכב מעות פורים שלו לעצמו וליתנו במקום שירצה.