לבוש אורח חיים כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) · לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה · לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר · לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכות · לבוש התכלת על אורח חיים · סימן כד | >>

סימן כד בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

הנהגת לבישתן ושכרן ועונשן
ובו ששה סעיפים:
אבגדהו

סעיף א[עריכה]

אף על פי שכבר אמרנו דציצית חובת גברא הוא, אין פירושו לומר שחייב כל איש ואיש לקנות לו טלית בת ד' כנפות ולעשות בו ציצית וללובשו, שאין זה משמעות הכתוב. אלא הכי פירוש המקראות של "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם", וכן "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך", שאם רוצה אדם ללבוש ולכסות בבגד שיש בו ד' כנפות, חייב לעשות בו ציצית, ואם לובשו ואינו עושה בהם ציצית הרי עבר מצות עשה ונענש. אבל אם יש לו בגד של ד' כנפות והוא מונח בתיבה, אינו חייב לעשוח בו ציצית, רק כשלובשו, ועל זה אמרנו דציצית חובת גברא הוא. אבל אם ירצה האדם לעשות כל מלבושיו באופן שלא יהיה בהם ד' כנפות ולכסות בהן, הרשות בידו.

ובאופן זה יפטר אפילו כל ימיו ממצות ציצית, אלא שמפסיד אותו השכר בעוה״ב שהיה מקבל אם היה לובש ציצית, שיש בה ה׳ לשונות למצות עשה והם: "ועשו להם ציצית" וגו', "ונתנו על ציצית הכנף" וגומר, "וראיתם אותו" וגומר, "והיה לכם לציצית" וגומר, "גדילים תעשה לך" וגו'. לפיכך טוב ונכון ומוטל על כל אדם לקיים מצות ציצית, רוצה לומר שיקנה לו טלית בת ארבע כנפות ויעשה בו ציצית וילבשנו בכל יום לשם מצוה ויקבל שכר, שקיים ה' מצות עשה שאמרנו.

ויהיה זהיר וזריז שיהיה לו בגד קטן מצוייץ שילבש אותו כל היום, כדי שיזכור כל המצוות בכל שעה ובכל רגע, כי על כן יש בהן חמשה קשרים כנגד ה' חומשי תורה, וד' כנפים, שבכל צד שיפנה יזכור, דוגמא לדבר כאדם המזהיר לחבירו על עניין א', שקושר קשר באזורו כדי שיזכרנו. ולפיכך נכון הוא שילבשנו על המלבושים באופן שיראנו תמיד. וגדול עונש המבטל עתה ממה שהיה עונשו בזמן שהיה תכלת מצוי, שאז לא היתה מצויה כל כך ולא היה יכול כל אדם לחזור עליה; מה שאין כן עתה שהלבן מצוי הוא, והרי אין צריך יותר.

ואפילו מי שאינו יכול להיות מעוטף בהן כל היום, צריך ליזהר בהם לפחות בשעת קריאת שמע ותפילה.

סעיף ב[עריכה]

טוב לאחוז הציצית בשעת קריאת שמע ביד שמאל כנגד לבו, רמז לדבר: "והיו הדברים האלה על לבבך", והלב שבאדם הוא בצד שמאל.

סעיף ג[עריכה]

וטוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה כשמברך עליהם, שיכוין עליהם יותר לזכור כל מצוות י"י.

סעיף ד[עריכה]

וכן יש נוהגין להסתכל בהן כשמגיעין ל"וראיתם אותם" וליתן אותם על העינים, ומנהג יפה הוא שמחבב המצוות. גם נוהגין קצת לנשק הציצית בשעה שרואה בם, והכל הוא משום חיבוב מצוה (ועיין להלן סימן כח סעיף ג).

סעיף ה[עריכה]

וכשמסתכל בהם יסתכל בשני ציציות שלפניו שיש בהם י' קשרים, רמז להוויות הקדש שהם קשורים ואחודים זה בזה. ועוד יש בהם י"ו חוטין והם כ"ו עם הי' קשרים, רמז לשם של הוי"ה. ועוד בכל ציצית בפני עצמו יש בו ה' קשרים וח' חוטין, הם י"ג כמניין אחד, וכשמחבר שניהם יעלה כ"ו כמניין שם הוי"ה שהוא אחד ושמו אחד ויתעלה זכרו לעד ולנצח.

סעיף ו[עריכה]

גדולה מצות ציצית ששקולה כנגד כל המצוות, דכתיב: "וראיתם אוחו וזכרתם את כל מצות י"י", כלומר מצות ציצית שקולה כנגד כולם. ועוד, ציצית עולה ת"ר, וח' חוטין וה' קשרים, י"ג, הרי תרי"ג. אף על פי שהוא כתוב חסר יו"ד, מפרש בתנחומא: שלשה פעמים כתיב ציצית בפרשה בלא יו"ד, וחד מינייהו "לציצית"; שדי ל' לכולהו והיא משלמת המניין.

וכל הזהיר בציצית זוכה ורואה פני שכינה, כתיב הכא "וראיתם אותו" וכתיב התם "את י"י... תירא ואותו תעבוד", מה התם כינוי ד"אותו" שב אל י"י הנזכר בתחילת הפסוק, הכי נמי כינוי ד"אותו" גבי "וראיתם אותו" קאי גם כן על השם, אף על פי שלא הוזכר בפסוק מקודם.

עוד אמרו: כל הזהיר במצות ציצית זוכה שמשמשין לו שני אלפים וח' מאות עבדים, שנאמר: "אשר יחזיקו י' אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי" וגומר, ופירושו: בשכר מצות הכנף יחזיקו בכל כנף של איש יהודי י' אנשים מכל לשון שהם שבעים, הרי י' פעמים שבעים לכנף שהם ז' מאות, וד' כנפות, הרי כ"ח מאות. וטעמא, מפני שידעו העכו"ם ויכירו בזמן ההוא כמה גדולה מצוה זו, וכי היא שהגינה עלינו בגולה ומביאה אותנו לחיי עולם הבא, לכך יחזיקו וגו'.

וכיון ששכרה כל כך גדול, גם עונש המבטלה הוא גדול, וכן אמרו ז"ל: אדם הלובש בגד בת ד' כנפות ואינו עושה בה ציצית, עליו נאמר: "לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה", כלומר הש"י יתפוש באותם הפושעים שבארץ וחוטאים במצוות דתלויות בכנפות וינער אותם הרשעים ממנה. אי נמי הכי פירושו: השם יחזיק ויאחוז באותם שבארץ המקיימין מצוות הכנפות שהם הציצית, אבל הרשעים שאינם מקיימים אותם ינער מן הארץ.

עוד אמרו ז"ל: כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו ומזוזה בפתחו וציצית בבגדו מובטח לו שלא יחטא, שנאמר: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק", ואומר: "חונה מלאך י"י סביב ליריאיו ויחלצם", עד כאן. ואם תקשה ותאמר: מאי "ואומר"? נראה לי דהכי פירושו: בתחילה אמרו "החוט המשולש", שהם ג' מצוות אלו, יצילו את האדם שלא ינתק בעבירה; ואחר כך אמר: וכי תימא, מנא לן שהם אלו הג' מצוות? שמא ג' אחרות הם? לכך מביא פסוק "חונה מלאך י"י" וגו', כלומר, אותם המצוות המסבבים את האדם מכל רוחותיו, כי הציצית הם מלפניו ומלאחריו (ועיין לעיל סימן ח' סעיף ד'), והמזוזה בימינו כשנכנס לבית, ותפילין דזרוע על שמאלו, ושל ראש על ראשו, והרי הוא מסובב מכל רוחותיו באלו הג' מצוות. וכי תימא, אם כן לא היה לו להביא רק פסוק ד"חונה מלאך י"י" וגו' לבדו, דהא "ויחלצם" גם כן פירושו יחליצם ויצילם מן החטא? אומר אני שאין זו קושיא, דהוה אמינא שמא מצות ציצית לבדה היא המצילתו, שהרי היא לבדה מסבבת את האדם מד' פינותיו; לכך הוצרך להביא פסוק ד"חוט המשולש" וגו', לומר דצריכין שלשה מצוות, ואין כאן ג' מצוות המסבבין את האדם אלא אלו שמנה. נראה לי.