לבוש אורח חיים יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) · לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה · לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר · לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכות · לבוש התכלת על אורח חיים · סימן יג | >>

סימן יג בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

דינים הפוסלים בציצית
ובו שלושה סעיפים:
אבג

סעיף א[עריכה]

כתיב: "גדילים תעשה לך על ד' כנפות כסותך", משמע שכל הד' ציצית שבבגד אחד מצוה אחת הן, לפיכך מעכבין זו את זו, שכל זמן שאין בה כל הד' אינה מצוייצת כהלכתה, והיוצא בה לרשות הרבים בשבת בשניים או בג׳ ציצית חייב חטאת, שכיון שאין יוצאין בהן ידי מצוה הוה להו אותם הציצית משוי בשבת, דהציצית הואיל וכוונתו לעשותן למצוה, חשיבי ולא בטילי לגבי הבגד כל זמן שאינו כהלכתן ומשוי הן, והמוציאן או הנושאן ד' אמות ברשות הרבים חייב חטאת.

סעיף ב[עריכה]

ואם היא מצוייצת כהלכתה, מותר לצאת בה לרשות הרבים, בין טלית קטן בין טלית גדול, אפילו בזמן הזה שאין לנו תכלת, הא קיימא לן שאין מעכבין זה את זה, ואפילו לבן לבדו הוא דאורייתא כדאיתא לעיל סימן י"א סעיף ד. לפיכך מותר לצאת בה לרשות הרבים, אפילו אין בו תכלת אלא לבן. ודווקא כשהוא מלובש בה דרך מלבוש, אבל לא כשהיא מונחת לו על כתיפו שלא כדרך מלבוש, דאז הוי כולו משוי. ואם כשלבשה לבשה בחזקת שהיא בדוקה, יוצא בה ואין צריך לחזור ולבודקה קודם שיצא, דמוקמינן לה אחזקתה ולא אטרחוהו רבנן לבדוק בכל פעם שרוצה לצאת, כמו בברכה שאינו אלא פעם אחד ביום (ועיין לעיל סימן ח סעיף ט).

סעיף ג[עריכה]

היוצא בשבת בטליתו והוא בכרמלית, ונודע לו שהטלית שעליו הוא פסול, אין צריך להסירו מעליו עד שיגיע לביתו, דמשוי בכרמלית אינו אלא מדרבנן (ועיין לקמן סימן שמ"ז סעיף ב), והעובר עליו עבר בלאו דלא תסור, ובמקום כבוד הבריות כגון הכא שאם נצריכוה לפושטו הוה ליה בושת, לא גזרו עליו, דגדול כבוד הבריות שהוא דוחה לא תעשה שבתורה, כדילפינן בכמה דוכתי מ"ולאחותו" לעניין טומאת כהונה עיין שם. ואפילו טלית קטן שתחת בגדיו אין צריך לפשוט, שגם בו יש לו גנאי בהפשטה. והוא הדין אם נפסק אחד מן הציצית בהיותו בבית הכנסת, או מצאו כן מופסק והוא מלובש בו בקהל ומתבייש לישב בבית הכנסת בלא טלית, שיכול ללובשו ולישב בו משום כבוד הבריות, רק לא יברך עליו, שהרי הוא פסול. ודווקא בשבת, שאי אפשר לתקנו לעשות ציצית בשבת; אבל בחול בכהאי גוונא אסור, שהרי איפשר לתקנו, ולמה יתירו לו לעבור בעשה לישב בטלית בלא ציצית?