כרתי/יורה דעה/קז
ואם לא עשה כן האחרונים האריכו ועיין פלתי תכלית הקיצור והמסקנא דאם לא עירה האילפס רק לקח בכף הביצים והדגים מאילפס ונתנם לקערה בזו בעינן קי"ט דגים או ביצים ואז כולם כשרים ובלא"ה הכל אסור אבל אם עירוי מתוך אילפס לקערה הדגים עם הרוטב לפי המסקנא א"צ קי"ט דגים ובלא"ה הכל מותר אבל אם נודע בבירור שהדג טמא היה בראש האלפס אזי צריך קי"ט דגים וא"צ תו קליפה כלל ואע"ג דעירה רוטב ג"כ.
הכלים משום דמוקמינן הכלים בחזקת כשרות רק ע"ז יש לפקפק א"כ דגים כמי אלא הואיל ושכיח להיות כך בדגים באילפס חיישינן ועיין פלתי וי"ל דבאמת הכלים מותרים לאחר מע"ל שהם בלא"ה נטל"פ וכ"כ מהרש"ל בתשובה
להחזיר הכף אעפ"י שכף ס' נגד האיסור מ"מ אין הכלי מצטרף לבטל האיסור הדאמרינן בגמרא גבי קדירה.
כנגד כל הכף דאין אומרים בכלי נ"נ וע"ל סי' צ"ח דמחלק בין חרס למתכות
נגד התבשיל ודעת הש"ך כנגד כל הכף דלא ידעינן כמה היה בכף וכמה בלע ויש להחמיר
דהרי נעשה נבילה בכף ואף על גב דהכף כלי שני הואיל והיה בתוך הקדירה שהוא כלי ראשון והוציאו משם עדיין חום כלי ראשון עליו וזבוב אי הוא נותן טעם לפגם דעת הש"ך במקום דליכא הפסד מרובה לאסור ובחלא ושכרא אפי' במקום הפסד מרובה יש לאסור: