כרתי/יורה דעה/קה
מע"ל וכו' ואם נכבש בכלי מעל"ע וכלי בלוע איסור אוסר הנשרה בו דה"ל כמבושל ואחרונים תמהו דהא ה"ל נטל"פ ועמ"ש פלתי ומה שקשה בזה בתוס' ורא"ש ומה שי"ל ליישב באו"ה
ויש מקילין אם לא שהאיסור שמן דאז מפעפע למעלה ואף אנן בקיאין בזה ש"ך:
וספק כבוש. דהוי איסור דאורייתא ולכך ספקו להחמיר אבל בב"ח דרבנן כדאמרינן חידוש הוא דאי תרו לי' וכו' ספיקו מותר ועמ"ש פלתי אם כבוש בציר שהוא כדי שיתן על האור ג"כ מהתורה ע"ש:
אסור עי' פלתי היינו ספק יש כאן ב' חתיכות א' נכבש מעל"ע וא' בפחות ולא ידעינן מי הוא הנכבש מעל"ע זהו דספיקו אסור אבל אם יש ספק אם מונח כבוש מע"ל או בפפות עמ"ש פלתי דיש להקל ואוקמינן בחזקת כשרות:
בתוך חומץ ודעת הש"ך בחומץ בעינן מע"ל כמו במים והאריך בראי' ועמ"ש פלתי דאין להקל אפי' בחומץ גרוע. ודעת המ"א דחומץ שכר לא הוי דבר חריף ולכך כתב דבחמץ בפסח לא הוי דבר חריף רק משקה שקורין בארשט ועמ"ש פלתי:
כדי קליפה והציר צריך ליהות אינו נאכל מחמת מלחו:
לכתחילה אפי' דבר שדרכו בהדחה דודאי ידיח מ"מ יש ליזהר לכתחלה:
אלא כ"ק עמ"ש פלתי דדעת הש"ך אפי' נפסק קלוח ואני כתבתי דבעינן דוקא דלא נפסק קלות אם לא בדבר גוש או חום אצלהאש כמו בפסח שנצלה באש ונטף מרוטבו דאז אפי' לאו נפסק אוסר כדי קליפה.
דכ"ש אינו אסור ומהרש"ל מחמיר בדבר גוש דהוי ככלי ראשון ועי' פלתי כי דעת התוס' דלא כוותי' ואין לנו אלא דברי רמ"א דלא מחלק
אמרינן בי' עי' פלתי כי דעת מהרש"ל בכלי לא שייך דין תתאי וכו' וע"ש בכלי חרס. יש להחמיר:
אסור לערות וכו' אינו אסור רק כשעליון צונן ותחתון חם אבל שניהם חמין מותר עי' פלתי:
ודוקא באיסור חלב עי' פלתי דבררתי כי אמרינן אזל היתר ומטפם לאיסור באיסור עצמו ולא שיפטם לבלוע ובאיסור עצמו ג"כ אם אין איסור כחוש לגמרי אבל בכחוש לגמרי לא אמרינן ע"ש באריכות:
דשייך בו שמנונית היינו באיסור דרבנן אבל במילתא דאורייתא אפי' כחוש לגמרי אסור דאנן לא בקיאין ש"ך:
בשר בחלב ועמ"ש פלתי אם הפי' דנצלה בשר עם גבינה אבל בשר בלוע ונצלה עם שאר דברים אין איסור מחמת עצמו ואינו אוסר או י"ל בשר בחלב הואיל האי לחודי' שרי הוי איסור מחמת עצמו ועיין פלתי דעיקר כפי' ראשון ע"ש באריכות
הנוגעת ובזה בקיאין להבחין בין כחוש לשמן ודם איסור כחוש פ"ח:
בתחתונה חמה אבל אם צוננת אפילו קליפה לא בעי דלא שייך אדמיקר וכו' כיון שהוא רק איסור בלוע ש"ך ופר"ח חולק:
אפילו באיסור שאינו שמן ואי יש בו שמן אם אוסר רק כ"ק או מפעפע יותר נסתפק הש"ך וצ"ע:
ואם נתבשל כו' דכולי' נעשה נבילה דהוי איסור דבוק ואין הקרום מפסיק לבל יהיה איסור דבוק ואין לתמוה כיון דאנן אף במליחה בעינן ס' אם כן מה ארי' נתבשל הא מעת מליחה נאסרה ואי דנצלה בלי מליחה הא אסורה משום דם דבכולה משערינן ואפשר דיש ספק אם נתבשל בלי מליחה מחמת דם ה"ל ספיקא דרבנן אבל מחמת חלב ה"ל ספיקא דאורייתא דאף דאיסור דבוק דרבנן מ"מ גוף איסור דאורייתא וצ"ע:
והקרומות פי' ענין נפרד גיד וקנוקנות דאיסור דרבנן סגי בקליפה אבל קרומית מחלב שאיסור' דאורייתא אף שכחוש מ"מ בעי נ"מ פ"ח:
דאין חלב וכו' וא"כ אין מצטרפין לבטל וכל אחד צריך ס' ודווקא במליחה דלעיל פסק דחלב מפעפע:
אם אין ידוע הש"ך ופר"ח האריכו ושרש דבריהם כיון דאילו מפעפע מחתיכה לחתיכה היה מספיקם לבטל החלב א"כ בנגע בכולם הא יש ס' ואי בלא נגע לבטל חד בתרי ומהר"מ ס"ל חתיכה נעשה נבילה וא"כ פולט וחזר ובולע אבל לשיטת מחבר דלא ס"ל חתיכה נעשה נבילה קשה והפרי חדש פי' דכל חתוכות יש ששים אבל הרוב ליכא ששים וכיון דלא ידעינן חיישינן דלמא נגע ברוב ואסרן ולא שייך ברובא בטל דרוב נאסרו: