כרתי/יורה דעה/קד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נ"ט לשבח והש"ך השיג דמנלן דנטל"ש ועמ"ש פלתי ליישב דברי הש"ע:


ודוקא בשרץ עמ"ש פלתי לדעת ת"ה דיבש ביבש מין באינו מינו כזית בכא"פ וגם שרץ בכעדשה אי מיקרי בריה ע"ש:


עליו אפילו למאן דאמר לא אמרינן חתיכה נעשה נבלה מ"מ כשעירה אותו שמן הרך אפשר לסוחטו אסור וכשחזר ונתערב אסור התערובות ולא קשה הא דבר הנאסר ע"י קליפה אינו אוסר תערובות עיין מה שכתבתי פלתי:


אפי' וכו' עיין פלתי שהארכתי להתיר במקום הפסד אם לא בידוע שהיה רך כשנפל ועכבר בתוכו והשומן קשה דרגלים לדבר דנפל אז כי דרך שומן להתקשות ואיך יכול ליפול לתוכו. ועיין פלתי


בנ"מ איירי שהשומן היה חם ולכך בעי נ"מ ולא מחמת כבישה דהא הוי ספק ספיקא:


מאוס ואפילו איכא ששים אינו מועיל פר"ח:


אם היתר רבה ואע"פ שהאיסור בכא"פ דכיון דליכא טעמא ה"ל כמין במינו פ"ח: