כרתי/יורה דעה/סד
שור וכו' וה"ה שאר בהמה טהורה בכלל אותו סוג ובו איסור חלב:
ושל שאר מינים מותר חיה בכלל מותר ובהמה טמאה ג"כ אין בה איסור חלב ודחקו הש"ך וט"ז למצוא נ"מ אי אסור משום חלב או בהמה טמאה. והנ"מ שכתבתי לעיל סי' ס"ב לענין אמ"ה גם בזה שייך דלישראל מומר יש לו בתוך ביתו חתיכות הרבה מן בהמה טמאה אבל מהחלב לית לי' אי מותר למכור לו חלב ולית ביה משום ל"ע לא ת"מ דאי אין חלב חל בטומאה א"כ מותר למכור לו חלב דהא טמאה בלא"ה שכיח לי' ולית כאן תרי עברי דנהרא אבל אם הי' חיסור חלב אסור למוכרו לו חלב דהא חלב אין מצוי לו ואין לו בביתו והוא תרי עברי דנהרא ואסור וק"ל: אם הפריס מפני מראית עין ולכך קלוט בן פקועה דליכא מראית עין כדלעיל סי' י"ג חלבו נמי מותר דדכרי אינשי רשב"א וי"א אם שלמו לו כו' זהו דעת הרמב"ם ורוב פוסקים חולקים והפ"ח טען עליו קושיא חזקה ועיין פלתי מ"ש בישובו וראי' לדבר מגמ' וישוב נכון על קושי' פר"ח חלבו אסור עיין פלתי שאינו אסור רק כמות החלב שהיה בעת שחיטת אם אבל ולד כנתגדל אח"כ וחלבו גדול כמות זהו אינו אסור ולכך אם נכל לקדירה לא משערינן לחסור רק כמו שהי' בשעת שחיטת אם ולא כפי שהוא לפנינו ע"ש וחלב נפל והיינו נוסף על איסור נבילה יש איסור חלב ונ"מ אי אסור משום נבילה או משום חלב עיין ריש סי' זה ולק"מ: והוציאו היינו קודם שחיטה האם אבל אח"כ תלי' במחלוקת הנ"ל לדעת הראשון שחיטת האם מתיר ולדעת הרמב"ם אינו מתיר: תותב וכו' עמ"ש בסי' זה ס"ט בפי' דברים אלו חלב שתחת המתני' ואעפ"י שבשר חופה אותו וקיימ"ל אינו חלב מ"מ בהמה בחי' אפרוקי מפרק גמ' ופוסקי' ומכח זה נולד כמה חומרת בדיני ניקר אצל מנקרים כי דבר ספק אי חיפוי הקרום קרוי חיפוי בשר. וגם קצת מחמירים להניח צלע א' לאחורי' כי חשבו החלב שבתוך צלע אולי בחייה אפרוקי מפרק ועיין תשובת מ"ב סי' ס"י. חלב הדבוק וכו' דע כי בזה נחלקו רבינו אפרים ורבינו יואל והוא ר"א מפרש תותב שפירושו שמלה והוא המכסה שקורין פריסה של חלב הפרוס על הכרס ותחתיו קרום. ותחתיו חלב דבוק בכרס ונקלף הימנו וזהו ונקלף והיינו תותב קרום ונקלף ולכך אסור החלב הדבוק אבל רבינו יואל פי' תותב שמלה הנ"ל ולו יש קרום שנקלף הימנו מאותו פריסה אבל החלב הדבוק לכרס מזה לא דברו חז"ל כלל והוא רק שומן בעלמא הדבוק בבשר הכרס ועיין פלתי שכתבתי שנראה שרוב מחברים ס"ל כר"י ועיין לקמן סי' מ"ח מ"ש בזה לשיטת הרמב"ם לבטלו בס' ודעת מהרש"ל דלא אמרינן בי' חנ"נ והפר"ח מחמיר ועיין פלתי שכתבתי שאין לחלוק על מהרש"ל אבל אין אוסרין כלים ועיין פלתי אף התבשיל שנתבשל עמו נהגו להתיר ע"ש חייבין עליו היינו כשיש חלב דבוק בכזית דקרום עצמו אינו אסור רק מחמת חלב הדבוק בו אסור מהדין שהוא תותב קרום ונקלף הוא לכ"ע חלב גמור: ממנהג היינו היכי דנהגו לאסור כר"י בקרום ונקלף נהגו לאסור ובמקום דלא נהגו מותר כי העיקר כר"ע דקרום ונקלף בלי תותב לא שמי' חלב: שמדינא אסור דאנן גרירין בתר בני בבל והם גרירין בתר ר' ישמעאל דס"ל קרום ונקלף קרוי חלב ועיין פלתי דהוכחתי בהא דוקא אמרינן לאסור אבל לא בשאר חלבים שהם קרום ונקלף: אבל לא בשומן הדבוק ואם שם תחוב מחט וחלב ההוא סותם מותר דחלב טהור הוא ועיין פלתי באורך כי הרב בעל שב יעקב ביקש לאסור אף מה שתחת הקרום ואין נראה ואם נמצא נקב במחט עובר עד למעלה מקרום עיין פלתי שדעת בעל שער אפרים להתיר ומכ"ש אם נמצא לצד חלחלת וכרכשתא וכן הסכים הפ"ת בק"א עמ"ש בפלת': אין מדיחין בו בשר אפי' שהוא נזהר להדיח תמיד בשר קודם חלב גמר': בסכין אחד וכו' ועיקר היתר שאין חותכין חלב גמור רק גיד וגם רק גוררין וליכא דוחקא דסכינא: