כרתי/יורה דעה/נה
כסברא אחרונה ועיין פלתי שעשיתי סמוכים וראי' לדיעה זו שהיא דעת רש"י ע"ש
ומן ערקום ובתוך ערקום דעת מהרש"ל וט"ז להתיר ודעת הש"ך לאסור הן מתמת שביר' עצם והן מחמת פסוק' צ"ה וא"כ אפי' נקשר שאש"י טריפה ועיין פלתי שפלפלתי בזה והעלתי במקום ה"מ יש לסמוך אט"ז:
ערקום ובעוף דלית לי' עצם קטן הנק' ארכובה דעת הפר"ח לאסור ואפילו נקשר היטב עיין פלתי מ"ש מזה
והוא דעיכול ניבי' והב"ח מחמיר והש"ך חולק עיין פלתי מ"ש בישוב דברי תוס' שממנו נסתעף פלוגת' דב"ח וש"ך:
יש לאסור וכו' ואם נשמט סמוך לשחיטה כשר לכן אם נשמטו יש תכף לשוחטו דודאי בזמן מועט לא איעכל ניבי' מיהו י"ל דלמא קודם שחיטה איעכל ניב' ואח"כ נשמט: מיהו מהגהת מהרי"ף לא משמע כן ומשמע דשמוטה היא קודם פסיקת ניבי' ודוק.
שמא איעכל ניבי' אבל אם לא נפסקו כלל ודאי כשר רש"ל וש"ך דלא כב"ח.
ואיעכל ניבי' והפר"ח מחמיר ואין בכל דבריו הכרע להורות נגד הגהת רמ"א בלי ראיה:
ויש אומרים דוקא הש"ך כתב דלא נמצא כן בדברי הרא"ש והפר"ח יגע ומצא. עיין פלתי שהארכתי בזה לראיה ברורה לדברי הרא"ש
מראש עצם וה"ה בערקום ש"ך:
תואר רגל ומגיע לארץ עד שהוא כרגל ממש
מקרי יותרת עיין פלתי טעם לדברי טור מה שתמהו האחרונים עליו:
נבראת חסר רגל אם נבראה חסר צ"ה אי כשר להרמב"ם או לא וכן אם נבראת בשני עצמות ועצם אמצעי עיין בפלתי מ"ש מזה.
רוב עוביו וכו' עיין ט"ז שהאריך בזה:
אסור מדרבנן עיין פלתי שכתבתי דעת הרמב"ם לאסור מהתורה וע"ש שפלפלתי באריכות בכל דעות ולהצילם מכל קו'
מהמות' דעת מחברים בזה א"צ רק הואיל לרמב"ם הוא ד"ת החמירו במקו' חתך
אם לא חזר ונקשר וכשחז' ונקשר אע"פ שלא הי' שבר מ"ש יחדיו ידבקו הואיל העור והבשר שלם כשר ש"ך ונכון הוא
מראית הבשר ואעפ"י שלדידן אינו מועיל חיפוי עור ובשר כלל מ"מ מועיל לענין זה שא"צ יחדיו ידבקו ש"ך
כשרה אפי' אין בשר חופין רובא כיון שנקשר
למקומו ראשון אפי' אינו כ"כ במקומו ראשון כל שאינו עוק' בולט ומשוך לצד מקומו ראשון קרינן לי' אחרונים: