כרתי/יורה דעה/נד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כ"ב צלעות מלבד שני צלעות אצל התזה והם שייכים לחזה ואינם נקראים שדרה:


רובן ואם יש בהם עוקץ אי יש לחוש למחט בחלל הגף נבוכו אחרונים והכל לפי עין המורה איך היה העוקץ ואם בולט לצד פנים או לא. ובעוף ודאי יש להחמיר ומכ"ש בצלע שע"ג ריאה:


כאלו נשתברו ובה"ג מטריף אפי' בצלע בלי חצי חוליא וכתבו אחרונים שיש להחמיר כדבריו ופר"ח מיקל ועיין פלתי שכתבתי מאין יצא זה להרב בה"ג וגם כתבתי בישוב דברי רש"י דסותרים זא"ז ויש להחמיר כדעת בה"ג ורש"י ותוס' ר"פ א"ט ע"ש:


נשתברו צלעות הקטנות וה"ה נעקרו ואין מצטרפין אפי' למנין הגדולות ש"ך


מהצלעות גדולות והאחרונים החמירו אפילו בצלעות שאין בהם מוח דהיינו קטנות ועי' פלתי שפלפלתי בזה ולכן בהפסד מרובה יש להקל:


חסירה כשר והש"ך מטריף שלא בהפסד מרובה ועיין פלתי מ"ש מזה:


וה"ה אם יתירה הפר"ח מחמיר ועי' פלתי מ"ש בזה וכי תמיד משכתי עצמי מהוראה זו וגם הגאון מהר"ג בעל עבודת גרשוני כפי עדות תלמידו היה מחמיר:


שאין פסיקת שדרה הלחם חמודות תמה מנין זה לרמ"א ועיין פלתי שיצא מדברי תוס' עירובין:


פוסל שם ואם הם יתרת עד יתר מרובן ג"כ דעת הש"ך להכשיר ועיין פלתי: