כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת)
כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת) מתוך 
כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017
ק״ת תשע״ז, 577; תשע״ט, 1606.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 33 ו־41(ב) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 (להלן – חוק המינויים), בהתייעצות עם נציב שירות המדינה לפי פסקה 41(ב)(1) לחוק האמור, אני קובעת כללים אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳: כללי
הגדרות
בכללים אלה –
”האחראי“ – סגן המנהל הכללי למינהל ומשאבי אנוש של ועדת הבחירות המרכזית או ראש אגף מינהל ומשאבי אנוש של הוועדה האמורה או בעל תפקיד אחר שהסמיך לכך המנהל הכללי של הוועדה האמורה;
”ועדת הבחירות המרכזית“ – ועדת הבחירות המרכזית לכנסת שהוקמה לפי סעיף 15(א) לחוק הבחירות לכנסת;
”חבר ועדת הבחירות המרכזית“ – חבר ועדת הבחירות המרכזית כמשמעותו בסעיף 16 לחוק הבחירות לכנסת;
”חוק הבחירות לכנסת“ – חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969;
”יחסי כפיפות“ – היחס שבין עובד לעובד אחר הממונה עליו מבחינה מינהלית או מקצועית, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות עובדים אחרים;
”כללי שירות המדינה“ – כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס״ח–2007;
”קרוב משפחה“ – בן או בת זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ;
”קשרי עבודה“ – כל אחד מאלה ובלבד שהוא בין קרובי משפחה:
(1)
עבודה משותפת לצורך קבלת החלטות, מתן המלצות או קביעת נהלים;
(2)
עבודה ביחידה שיש לה קשר והשפעה על רוב אגפי ועדת הבחירות המרכזית ובכלל זה עבודה בלשכת המנהל הכללי, הלשכה המשפטית, אגף מינהל ומשאבי אנוש, חשבות הוועדה, אגף ארגון תכנון ובקרה או לשכת המבקר הפנימי;
(3)
כל קשר אחר אשר לדעת האחראי עלול מפאת מהותו ונסיבותיו להשפיע על יחסי העבודה;
”תקופת הבחירות לכנסת“ – תקופה שתחילתה 120 ימים לפני יום הבחירות לכנסת מסוימת וסיומה 60 ימים מיום הבחירות לאותה כנסת.
פרק ב׳: עובדי המטה הקבוע של ועדת הבחירות המרכזית
הגדרות לפרק ב׳
בפרק זה, ”עובד“ – עובד בוועדת הבחירות המרכזית, בין במשרה מלאה ובין במשרה חלקית, שחל על העסקתו חוק המינויים, למעט עובד המועסק לפי סעיף 37 לחוק המינויים בתקופת הבחירות לכנסת בלבד.
סייגים למינוי עובד בוועדת הבחירות המרכזית
(א)
לא ימונה עובד אם –
(1)
המינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות בינו לבין קרוב משפחה שלו או לקשרי עבודה;
(2)
המינוי עשוי להביא לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה לעובד אחר;
(3)
הוא קרוב משפחה של יושב ראש הוועדה המרכזית או של ממלא מקומו או של חבר ועדת הבחירות המרכזית או של שר או של חבר הכנסת או של בעל תפקיד בכיר במפלגה.
קרבת משפחה שנוצרה תוך כדי שירות במטה הקבוע
נוצרה קרבה משפחתית בין שני עובדים, ויש ביניהם יחסי כפיפות, קשרי עבודה או ניגוד עניינים, יועבר אחד מן העובדים למשרה אחרת בוועדת הבחירות המרכזית; אם ההעברה אינה אפשרית, רשאי האחראי, באישור המנהל הכללי, להתיר את המשך העסקתם של העובדים האמורים במשרותיהם לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, תוך קביעת תנאים להעסקתם או להעסקת אחד מהם, בהתחשב בשיקולים המפורטים בסעיף 4(א) לכללי שירות המדינה.
היתר למינוי ולהמשך העסקה של קרוב משפחה במטה הקבוע
על אף האמור בסעיף 3(1) ו־(2), רשאי האחראי לתת היתר להעסקת קרובי משפחה, ורשאי הוא להתנות היתר כאמור בתנאים שיראה לנכון, בהתחשב בשיקולים המפורטים בסעיף 4(א) לכללי שירות המדינה, אם שוכנע כי העסקה כאמור לא תפגע בטוהר המידות.
פרק ג׳: עובדי תקופת הבחירות
הגדרות [צ״ל: לפרק ג׳]
בפרק זה –
”ועדת בחירות“ – ועדת הבחירות המרכזית, לרבות המרכז המבצעי הלוגיסטי של הוועדה או ועדת בחירות אזורית, כמשמעותה בסעיף 19 לחוק הבחירות לכנסת, לפי העניין;
”עובד“ – עובד בוועדת הבחירות המרכזית או באחת מוועדות הבחירות האזוריות, כמשמעותן בסעיף 19 לחוק הבחירות לכנסת, בתקופת הבחירות לכנסת בלבד, שחל על העסקתו סעיף 37 לחוק המינויים.
העסקה אסורה בתקופת הבחירות
(א)
לא יועסק עובד אם –
(1)
קרוב משפחתו הוא עובד של אותה ועדת בחירות;
(2)
ההעסקה עשויה להביא ליחסי כפיפות או לקשרי עבודה בינו לבין קרוב משפחה שלו;
(3)
ההעסקה עשויה להביא לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה לעובד אחר;
(4)
הוא קרוב משפחה של יושב ראש ועדת בחירות, של ממלא מקומו, של חבר בוועדת בחירות או של שר או של חבר הכנסת או של בעל תפקיד בכיר במפלגה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), רשאית ועדה שמונתה לפי סעיף 8 לתת היתר העסקה, ורשאית היא להתנות היתר כאמור בתנאים שתראה לנכון, בהתחשב בשיקולים המפורטים בסעיף 4(א) לכללי שירות המדינה ואם שוכנעה כי העסקה כאמור לא תפגע בטוהר המידות.
ועדת חריגים [תיקון: תשע״ט]
(א)
המנהל הכללי ימנה ועדה לבחינת בקשות להיתרים לפי סעיף 7(ב), שזה הרכבה –
(1)
סגן המנהל הכללי למינהל ומשאבי אנוש או נציגו – יושב ראש;
(2)
היועץ המשפטי לוועדת הבחירות המרכזית או נציגו – חבר;
(3)
ראש אגף נוסף בוועדת הבחירות המרכזית.
(ב)
בקשה למתן היתר להעסקה בניגוד לאמור בסעיף 7(א), תהיה מנומקת, ותוגש –
(1)
לגבי מועמד לעבודה בוועדת בחירות אזורית – על ידי מנהל ועדת הבחירות האזורית, בהסכמת יושב ראש ועדת הבחירות האזורית;
(2)
לגבי מועמד לעבודה בוועדת הבחירות המרכזית או במרכז המבצעי–לוגיסטי של הוועדה – על ידי ראש האגף הממונה על המועמד.
(ג)
בבקשה יפורטו כל אלה:
(1)
פרטי המועמד ופרטי העובד שהוא קרוב משפחתו וכן ניסיונם בבחירות ומשך העסקתם בוועדות הבחירות;
(2)
מידת קרבת המשפחה;
(3)
הליך קבלת העובד לעבודה;
(4)
מספר המועמדים למשרה;
(5)
רמת המשרה של קרובי המשפחה ותיאור תפקידם;
(6)
מקומן הגאוגרפי של המשרות;
(7)
אם ניתן היתר להעסקת קרובי משפחה נוספים של המועמד – מספרם, ופרטי ההיתרים שניתנו;
(8)
תקופת ההעסקה המבוקשת בעבור העובד החדש;
(9)
חיוניות המשרה והצורך באיוש המשרה בדחיפות ועל ידי אדם מסוים;
(10)
האפשרות למנוע את יחסי הכפיפות, קשרי העבודה וניגוד העניינים בין קרובי המשפחה, בלי לרוקן מתוכן את משרותיהם.
סייג לתחולה
הוראות סעיף 7 לא יחולו על עובדי משק ושירותים של הכנסת, שהעסקתם בוועדת הבחירות המרכזית מתחייבת מפעולתה של הוועדה במשכן הכנסת.
כ״ז בכסלו התשע״ז (27 בדצמבר 2016)
- אסתר חיות
שופטת בית המשפט העליון
יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־21
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.