כללי חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (השתתפות בהוצאות משפטיות)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כללי חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (השתתפות בהוצאות משפטיות) מתוך ספר החוקים הפתוח

כללי חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (השתתפות בהוצאות משפטיות), התשס״ג–2003


ק״ת תשס״ג, 941; תשס״ד, 558; תשס״ה, 889.


בתוקף סמכותה לפי סעיף 10א לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951, קובעת ועדת הכנסת כללים אלה:


הגדרות
בכללים אלה –
”חבר הכנסת“ – לרבות מי שהיה חבר הכנסת;
”חוק ועדות חקירה“ – חוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968.
זכאות להשתתפות בהוצאות משפטיות
חבר הכנסת זכאי לקבל מן הכנסת השתתפות בהוצאות משפטיות על פי החלטת ועדה ציבורית שהוקמה מכוח סעיף 10א לחוק החסינות.
הועדה הציבורית
(א)
יושב ראש הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על מינוי הועדה הציבורית, הרכבה וכל שינוי בה.
(ב)
מינוי חבר לועדה הציבורית יהיה לתקופה של שלוש שנים מיום פרסום המינוי ברשומות, וניתן לשוב ולמנותו לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שלוש שנים.
(ג)
יושב ראש הכנסת יקבע הוראות בדבר תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית.
הליכים מזכים [תיקון: תשס״ה]
(א)
חבר הכנסת יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות בגין הליך משפטי שיסודו במעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו.
(ב)
הליך משפטי, לענין כללים אלה, הוא כל אחד מאלה:
(1)
חקירה פלילית; הליכי מעצר ושחרור בערובה לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996; התייצבות לפני שופט חוקר כמשמעותו בחוק חקירת סיבות מוות, התשי״ח–1958; אישום פלילי בבית משפט; שימוע שקדם לכל אחד מהליכים אלה; ערעור על החלטה או פסק דין בהליך פלילי (להלן, כל אחד מאלה – הליך פלילי);
(2)
התייצבות לפני ועדת חקירה לפי סעיף 15 לחוק ועדות חקירה, למתן עדות, או לחקירה או להבאת ראיות; ואולם הועדה הציבורית רשאית לאשר השתתפות בהוצאות משפטיות גם למי שהתייצב כאמור לפי הזמנת הועדה שלא לפי סעיף 15 האמור;
(3)
הליך משפטי בענין מינהלי, לרבות הליך בבית המשפט הגבוה לצדק, או הליך בענין אזרחי, שבהם חבר הכנסת הוא משיב או נתבע, ובלבד שהכנסת או המדינה אינן מיוצגות באותו הליך, או שבנסיבות המקרה חבר הכנסת נזקק, על פי החלטת הועדה הציבורית, לייצוג משפטי נפרד; ואולם בהליך של ערעור בענין מינהלי או בענין אזרחי, יהיה חבר הכנסת זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות רק אם הועדה הציבורית החליטה, מראש או בדיעבד, כי בנסיבות המקרה מן הראוי להעניק לו השתתפות כאמור;
(4)
בקשה לנטילת חסינות או זכות של חבר הכנסת או לקביעת חסינות בפני דין פלילי על פי חוק החסינות או עתירה לבית המשפט שהגיש חבר הכנסת נגד החלטת הכנסת ליטול ממנו חסינות או זכות או לדחות את בקשתו שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי או נגד החלטת ועדת הכנסת שלא להציע לקבוע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי;
(5)
הליך נגד חבר הכנסת בועדת האתיקה של חברי הכנסת על פי סעיף 13ד לחוק החסינות.
סייגים לזכאות [תיקון: תשס״ה]
על אף האמור בסעיף 4
(1)
חבר הכנסת לא יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות בגין הליך פלילי שבו הורשע בפסק דין סופי; ואולם הורשע חבר הכנסת בפסק דין סופי בהליך פלילי בגין עבירה של רשלנות או עבירה של אחריות קפידה, תחליט הועדה הציבורית, על פי נסיבות המקרה, אם לזכות אותו בהשתתפות כאמור;
(2)
חבר הכנסת לא יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות בגין הליך פלילי לפי תקנות התעבורה, התשכ״א–1961; ואולם אם חבר הכנסת זוכה בדינו, רשאית הועדה הציבורית לאשר השתתפות בהוצאות משפטיות, אם מצאה כי בנסיבות המקרה מן הראוי לעשות כן;
(3)
בהליך פלילי בגין עבירה שיש עמה קלון, לא יהיה חבר הכנסת זכאי לקבל השתתפות בהוצאות משפטיות מראש, אלא אם כן הועדה הציבורית החליטה כי בנסיבות המקרה, ובין השאר מתוך התחשבות באפשרות של פגיעה באמון הציבור, מן הראוי להעניק השתתפות כאמור;
(4)
(א)
חבר הכנסת שהורשע בדין לא יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות בהליך של ערעור, אלא אם כן הועדה הציבורית החליטה, מראש או בדיעבד, כי בנסיבות המקרה, ובין השאר מתוך התחשבות באפשרות של פגיעה באמון הציבור, מן הראוי להעניק השתתפות כאמור;
(ב)
חבר הכנסת שזוכה בדין והמדינה ערערה על זיכויו, זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות;
(5)
(א)
בהליך של נטילת חסינות או קביעת חסינות, לא יהיה חבר הכנסת זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות; ואולם אם נקבע כי תהיה לחבר הכנסת חסינות בפני דין פלילי או אם חזר בו היועץ המשפטי לממשלה מהחלטתו להגיש כתב אישום נגד חבר הכנסת, או אם בקשת היועץ המשפטי לממשלה ליטול חסינות אחרת מחבר הכנסת נדחתה על ידי ועדת הכנסת או על ידי הכנסת או אם היועץ המשפטי לממשלה חזר בו מן הבקשה לנטילת חסינות אחרת, רשאית הועדה הציבורית לאשר השתתפות בהוצאות משפטיות אם מצאה כי בנסיבות המקרה מן הראוי לעשות כן;
(ב)
בהליך של נטילת זכות, לא יהיה חבר הכנסת זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות; ואולם אם המבקש חזר בו מן הבקשה לנטילת הזכות, או אם הבקשה נדחתה על ידי ועדת הכנסת או על ידי הכנסת, רשאית הועדה הציבורית לאשר השתתפות בהוצאות משפטיות, אם מצאה כי הסוגיות המשפטיות שנתעוררו בהליך הצדיקו העסקת עורך דין, ובהתחשב בשאר נסיבות המקרה;
(ג)
בהליך של עתירה לבית המשפט נגד החלטת הכנסת או ועדת הכנסת כאמור בסעיף 4(ב)(4), שבו העתירה נתקבלה, רשאית הועדה הציבורית לאשר השתתפות בהוצאות משפטיות אם מצאה כי בנסיבות המקרה מן הראוי לעשות כן;
(6)
בהליך לפני ועדת האתיקה של חברי הכנסת, לא יהיה חבר הכנסת זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות; ואולם אם ההליך מתייחס להפרה של הוראות סעיפים 13א או 13א1 לחוק החסינות, וועדת האתיקה החליטה כי חבר הכנסת לא הפר את ההוראה כמיוחס לו, רשאית הועדה הציבורית לאשר השתתפות בהוצאות משפטיות אם מצאה כי הסוגיות המשפטיות שנדונו לפני ועדת האתיקה הצדיקו העסקת עורך דין, ובהתחשב בשאר נסיבות המקרה;
(7)
חבר הכנסת לא יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות בהליך מסוים אם החליט לאסוף או הסכים לקבל תרומות לצורך ייצוג משפטי באותו הליך; הוראה זו לא תחול אם התרומות נאספו לפני פרסומם של כללים אלה.
הסכום שישולם על ידי הכנסת [תיקון: תשס״ד]
(א)
חבר הכנסת הזכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות יקבל מן הכנסת, בגין שכר הטרחה ששילם או ישלם לעורך הדין המייצג אותו, סכום כסף לפי התעריף הנוהג לצורך הגנה משפטית על עובדי המדינה, שרים וסגני שרים (להלן – התעריף הנוהג).
(ב)
הועדה הציבורית רשאית לאשר, מראש או בדיעבד, השתתפות בהוצאות משפטיות בסכום הגבוה עד 50% מן הסכום שנקבע בתעריף הנוהג, אם ההוצאות המשפטיות היו או צפוי שיהיו בסכום גבוה יותר ואם, לדעתה, הסכום שהוצא או יוצא נחוץ וסביר בהתחשב בנסיבות המקרה.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), במקרים חריגים, שבהם לדעת הועדה הציבורית המקרה מורכב במיוחד ונסיבות המקרה מצדיקות השתתפות בהוצאות משפטיות בסכום גבוה יותר, רשאית הועדה הציבורית לאשר השתתפות כאמור בסכום גבוה יותר, ובלבד שהיקף שכר הטרחה ופרטיו אושרו מראש על ידי הועדה כסבירים בנסיבות המקרה; האישור מראש לא יידרש כאשר ההליך המשפטי הסתיים לפני פרסומם של כללים אלה.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאית הועדה הציבורית לקבוע כי חבר הכנסת הזכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות יקבל מן הכנסת סכום השתתפות נמוך יותר, בהתחשב בנסיבות המקרה ובתוצאות ההליך.
(ה)
חבר הכנסת יקבל מן הכנסת את הסכום שאושר על ידי הועדה הציבורית לאחר שהציג לפני הכנסת את הסכם שכר הטרחה שערך עם עורך הדין שייצג אותו וכן חשבונית, כהגדרתה בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, על סכומים ששילם, אם שילם, לעורך הדין.
השבת סכום ששולם
(א)
קיבל חבר הכנסת השתתפות בהוצאות משפטיות בגין הליך פלילי שבו הורשע בפסק דין סופי, יהיה עליו להשיב לכנסת את הסכום שקיבל, אלא אם כן הורשע בעבירה של רשלנות או של אחריות קפידה והועדה הציבורית החליטה לפטור אותו מן החובה להחזיר את הסכום, כולו או מקצתו.
(ב)
בהליך מינהלי או אזרחי, לרבות ערעור בענין כאמור, רשאית הועדה הציבורית להחליט, לפי תוצאות ההליך ובהתחשב בשאר נסיבות המקרה, כי חבר הכנסת ישיב לכנסת את הסכום שקיבל בגין השתתפות בהוצאות משפטיות, כולו או מקצתו.
(ג)
בהליך לפני ועדת חקירה ממלכתית לפי חוק ועדות חקירה, רשאית הועדה הציבורית להחליט, לפי מסקנות ועדת החקירה ובהתחשב בשאר נסיבות המקרה, ובכלל זה בכל סכום שנפסק על ידי ועדת החקירה, כי חבר הכנסת ישיב לכנסת את הסכום שקיבל בגין השתתפות בהוצאות משפטיות, כולו או מקצתו.
(ד)
החליטה הועדה הציבורית לאשר השתתפות בהוצאות משפטיות לחבר הכנסת בסכום מסוים, או לשלם לו מקדמה בסכום מסוים, רשאית היא לשקול מחדש את החלטתה עם סיום ההליך ולהחליט, בהתחשב בנסיבות המקרה ובתוצאות ההליך, כי חבר הכנסת ישיב לכנסת סכום שקיבל, כולו או מקצתו.
(ה)
סכום כסף שחבר הכנסת חייב בהשבתו לכנסת בגין השתתפות בהוצאות משפטיות, ייחשב כחוב של חבר הכנסת לכנסת (להלן – החוב).
(ו)
חבר הכנסת ישיב את החוב לכנסת בדרך של ניכוי מן השכר או מן הגמלה המשולמים לו על ידי הכנסת, או בדרך אחרת, כפי שתקבע הועדה הציבורית.
הודעה בדבר סיום הליך משפטי
חבר הכנסת שקיבל השתתפות בהוצאות משפטיות יודיע לועדה הציבורית על פסק דין או החלטה סופית שניתנו בענינו בסמוך לאחר שניתנו, ויעביר לועדה העתק מהם.
נוהל עבודת הועדה הציבורית
(א)
חבר הכנסת המבקש לקבל השתתפות בהוצאות משפטיות לפני תחילת ההליך או במהלכו, יגיש על כך בקשה בכתב אל הועדה הציבורית; הבקשה תתאר את נסיבות המקרה, תהיה מלווה בהעתק של המסמכים הנוגעים למקרה, ותציין אם חבר הכנסת מבקש לקבל מקדמה על חשבון השתתפות בהוצאות משפטיות.
(ב)
חבר הכנסת המבקש לקבל השתתפות בהוצאות משפטיות לאחר סיום ההליך יגיש על כך בקשה בכתב אל הועדה הציבורית, ויצרף אליה העתק של מסמכים הנוגעים למקרה, ובכלל זה של ההחלטה או פסק הדין שניתנו באותו הליך.
(ג)
חבר הכנסת יצרף לבקשה המופנית אל הועדה הציבורית כתב התחייבות, בנוסח שייקבע על ידי הועדה הציבורית, חתום על ידו, להשיב לכנסת כל סכום ששולם לו, אם הועדה הציבורית תחליט על כך, בהתאם לכללים.
(ד)
הועדה הציבורית רשאית לדרוש מחבר הכנסת שביקש השתתפות בהוצאות משפטיות כי ימציא לה פרטים ומסמכים נוספים, כפי שתראה לנכון.
(ה)
הועדה הציבורית תנמק את החלטתה.
(ו)
הועדה הציבורית רשאית לבקש חוות דעת מהיועץ המשפטי לכנסת.
(ז)
הועדה הציבורית תעביר את החלטתה אל חבר הכנסת שהגיש את הבקשה ואל יושב ראש הכנסת.
דיווח על עבודת הועדה הציבורית
הועדה הציבורית תגיש ליושב ראש הכנסת כל שנה, לא יאוחר מיום 15 בפברואר, דין וחשבון על עבודתה בשנה הקודמת, לרבות סכומי ההשתתפות בהוצאות משפטיות שאושרו.
תחולת הכללים
כללים אלה יחולו על חבר הכנסת גם לגבי הליכים שהחלו לפני תחילת הכללים, ובלבד שההליכים לא הסתיימו לפני תחילת כהונתה של הכנסת החמש עשרה.
תיקון הכללים
הועדה הציבורית רשאית להציע לועדת הכנסת לתקן את הכללים.


ב׳ באב התשס״ג (31 ביולי 2003)
  • רוני בר־און
    יושב ראש ועדת הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.