כללי התחלת החכמה/כללים וכינויים

<< · כללי התחלת החכמה · כללים וכינויים · >>

כללים וכינויים על סדר א"ב לתועלת המתחילים. רובם נלקטו מספרי הגר"א ז"ל. (ודפי ספר ספרא דצניעותא הם ע"פ מה שנדפס כחדש בדפוסי רא"ם בווילנא). ומה שמבואר בחלק ראשון בקונטרס כללי התחלת החכמה לא נעתק כאן.

אות א

אויר , אויר שאינו נתפס, הכתר. [לפי שאין השגה בו]( הגר"א ז"ל בפי׳ ספר יצירה פ"ב משנה ו').
אין אין נקרא כתר, וחכמה נקרא יש. יש מאין (שהחכמה נשתלשל מכתר) ע׳ זוהר בשלח ד׳ ס"ד ע"ב על פסוק היש ה׳ בקרבינו אם אין. וע׳ ביאורי הגר"א ז"ל על היכלות פקודי דף רנ"ד ע"ב ד"ה זרק. ובלקוטי הגר"א ז"ל סוף ספר ספרא דצניעותא ד"ה דע וכו' הטעם למה נקרא כן. ולפעמים גם מלכות נקראת אין, ע"ש הטעם. (פי׳ ספר יצירה פ"ב משנה ו').
אור קדמון אור צח. אור מצוחצח. הם בכתר. ועיין בחוקר ומקובל פרקים האחרונים (פ׳ ט"ו).

אחרית נקרא בינה. הגר"א ז"ל פי' ספר יצירה (פ"א משנה ה') שאליה ישובון הכל שהיא עוה"ב. וע"ש עוד טעמים.
ארץ ת"ת נקרא שמים. והמלכות נקראת ארץ או אדמה.
ארחין י"ג ארחין בכתר. [והוא נמצא בע"ח בהרבה מקומות ובאילן הקדוש].
אלה נאמר על הנהגת הז"א. הגר"א ז"ל פי' ספרא דצניעותא.
אני נקרא מלכות. ביאור הגר"א ז"ל ספרא דצניעותא סוף פ"ב ד"ה ואמר הוא מאן כו׳.
אדום מראה לבן מרמז על החסד, ומראה האדום מרמז על הגבורה והדין. ומראה המורכבת משניהם מראה על תפארת כמו [מראה ירוק]. ועיין זוהר בא דף מ"ב ע"א ובפרדס שער הגוונין פ"ב ופ' ג׳ ע"ש.
אריה ארבעה פנים הם בעולם הבריאה וגם בעולם היצירה. ופני ארי' נגד חסד. וארי׳ היא ארי' המים שהוא טהור כי המים רומזים לחסד. פני שור נגד גבורה. פני אדם נגד ת"ת. פני נשר נגד מלכות. ולפעמים נדרש פני נשר נגד ת"ת ופני אדם נגד מלכות. ע׳ ביאור הגר"א ז"ל על היכלות דפקודי דף רנ"ד ע"א היכל ששי ד"ה ואע"ג דהא אוקימנא כו' באריכות.
אתה נקרא מלכות. פי' הגר"א ז"ל על ספר יצירה פ"א משנה ג' אופן שני. ע"ש הטעם.
אצבעות עיין ספר יצירה פ"א משנה ג׳ ובליקוטי הגר"א ז"ל שבסוף ספר ביאורו על מדרש רות כתב גודל נגד חסד, זרת נגד גבורה [ובו נמדד חושן המשפט], אצבע נגד נצח, קמיצה נגד הוד, ואמה נגד תפארת ע"ש.
ארגמ"ן הם שמות המלאכים שר"ת שלהם ארגמ׳׳ן, א'וריאל, ר'פאל, ג'בריאל, מ'יכאל, נ'וריאל. והם בהיכל הרצון שבעולם הבריאה. ומבואר זה בארוכה בפי׳ הגר"א ז"ל להיכלות דפקודי היכל הששי ע"ש דף רנ"ד ע"א וע"ב.
רישא דאין עיין אות ריש רישא ע"ש.
אותיות הא"ב סודן ע׳ התחלת ליקוט הגר"א ז"ל שבסוף ביאורו על אגדות דברכות ובספר ליקוטי הגר"א ז"ל מן דף ה׳ והלאה ובליקוטיו שבספר יהל אור אחר פקודי. ועיין פרדס שער האותיות.
אש ממים בינה מחכמה. ספר יצירה פ"א משנה ה' ביאור הגר"א ז"ל שם.
אופנים בכלל המה בעולם העשיי'. וכתב הגר"א ז"ל בספר יצירה (פ"א משנה י"ב) ששרפים עולם הבריאה וחיות הקודש ביצירה, ואופנים בעשיי׳. מ"מ בריאות כולם מבינה שהנהגתה בעולם הבריאה ורק שרפים מבינה שבבינה, וחיות מתפארת שבבינה, ואופנים ממלכות שבבינה. ובביאורו להיכלות דפקודי שהם עולם הבריאה מבואר שם שהם נקראו חיות הקודש ע"ש וביאורו על היכלות דבראשית היכל א' ע"ש. [וצ"ל שבכל עולם יש כל הבחינות אלא שבדרך כלל המה על דרך הנ"ל].
אדם איש הנהגת התפארת נקרא אדם והנהגת היסוד נקרא איש. פי׳ ספרא דצניעותא מהגר"א ז"ל התחלת פרק שני.
את^[1] ימין. ע׳ זוהר שמות פ׳ יתרו ב' דף פ"ג ע"א.
אביך זה קוב"ה אמך זה ישראל. אביך חכמה. אמיך בינה. זוהר שם דף פ"ה ע"א.
אורייתא מחכמה נפקא, ר' יוסי אמר מבינה נפקא. זוהר שם ע"ש. (המעתיק אמ"א).

אות ב

בוצינא דקרדוניתא בכתר נדרש תלת רישין, ג׳ שרשים של חסד, דין, רחמים, ורישא תליתאה שנקרא חכמה סתימאה או מוחא סתימאה, נקרא בוצינא דקרדוניתא. בוצינא הוא נר המאיר, דקרדוניתא פי׳ לשון חזק וחושך. ולפי שכאן שורש הגבורות למטה שורש החושך שהדין נקרא חושך, ולכן נקרא נר של חושך כנ"ל היינו בוצינא דקרדוניתא. הגר"א ביהל אור ריש בראשית ט"ו א׳ ד"ה בוצינא, ע"ש.
בוקר נקרא בינה, בחינת יסוד שבבינה התחלת היום, וערב נקראו מלכות, בחינת יסוד שבמלכות התחלת הלילה. הגר"א ז"ל פי׳ ספרא דצניעותא סוף פ"א דף י"ג ע"א.
בועז שני עמודים שהעמיד שלמה המלך ע"ה בבית המקדש כמ"ש במלכים א׳ פרק ז׳, כא') ויקם את העמוד הימיני ויקרא שמו יכין ויקם את העמוד השמאלי ויקרא שמו בועז. הם כנגד נצח והוד. יכין כנגד נצח, בועז כנגד הוד.

אות ג

גדולה היא ספירת החסד.
גליפו גליף פי׳ חקק והי"ג חיוורתא שנדרשו בכתר נקראו י"ג גילופין. ביאורי הגר"א ז"ל על זוהר בראשית (ט"ו א׳) ועל ספרא דצניעותא פ"א י"א ד"ה גלופי כו'. (וכתב שם בפי׳ הזוהר דבר שהוא נסתר נקרא גליפו ע"ש).
גזעא. ביוד יש בו קוצא הוא קוץ העליון של היוד. גזעא הוא גוף היוד. שבילא הוא קוץ התחתון. הקוצא רמז לכתר עליון, וגוף היוד הוא חכמה. ובקוץ התחתון בינה (בפי׳ זוהר להגר"א ז"ל בראשית ט"ו א׳ ד"ה קוטרא) וע׳׳ע ביאורו על ספר יצירה פ"א משנה א' כתב שקוץ התחתון מרמז על ל"ב נתיבות שמתפשטות מחכמה ע"ש.
גבול , גבולי אלכסון. ע׳ אות י"ב גבולי אלכסון.
גבור וחלש, רך וקשה הם חסד הגמור, דין הגמור (גבורה), ורחמים שהם חסד ממוזג בדין (תפארת). ודין ממוזג בחסד (מלכות) (הגר"א ז"ל) שהוא דין הרפה. (עיין הגר"א ז"ל פי' ספר יצירה פ"ד משנה א' ופי׳ זוהר שלח קנ"ו ע"ב ד"ה וכולהו בני כו׳ ע"ש) וכנגדן דגש חזק ודגש קל ורפה נגד כל אחד. שם.
גפן ותאנה ורימון גפן נגד ת"ת. תאנה ורימון נגד נצח והוד. הגר"א ז"ל פי' זוהר שלח ק"ס ע"א ד"ה ויבואו.

אות ד

דבר הוא מלכות. הגר"א ז"ל בפי' ספר יצירה פרק א' משנה ד'.
דיבור , קול ודיבור. קול מרמז על ת"ת ודיבור על מלכות. עיין ביאור הגר"א ז"ל על ספר יצירה פרק א' משנה ט' (ובליקוטי' שם).
דוד המלך בחינתו בחינת מלכות וזכה להתקשר בנצח. עי' ביאור הגר"א ז"ל לספרא דצניעותא פרק א' דף ט' ע"ד ד"ה מלך הששי שאול כו'.
דורמיטא הוא תרדמה בסוד הנסירה. עיין פי' הגר”א ז”ל לספרא דצניעותא סוף פרק א' ד"ה אתיחד יוד כו'. וע' קל"ח פתחי חכמה סימן קל"ה ובכללים האחרונים שבסוף ספר מלחמת משה ד"ה ענין פנים בפנים כו' ע"ש.

אות ה

היכל הוא מלכות ועליו אמרו בספר יצירה פרק ד' משנה ד' והיכל הקודש מכוון באמצע ע"ש ביאור הגר”א ז”ל.
הורמניתא דמלכא פי' רצון המלך. ובריש הורמניתא פי' התחלת הרצון כו'. פי' הגר”א ז”ל על זוהר התחלת בראשית דף ט"ו ע"א. וע' פירושו על תיקוני זוהר חדש דף פ"ט ע"ד.
הר ציון נקרא יסוד. הגר”א ז”ל בספר יצירה פרק א' משנה ג' אופן ב'.
הוד והדר הן נצח והוד. הגר”א ז”ל בפי' מדרש רות פרק א' ס"ק כ"ח.
היכלות התמורות הם היכלות הסטרא אחרא המבוארים בזוהר פקודי מן דף רס"ג והלאה.

אות ו

ו' מעלות לכסא הם ששה היכלות שבבריאה בהיכל הרצון, כי היכל השביעי שהוא היכל העליון נקרא כסא הכבוד וכ"ז בעולם הבריאה.

אות ז

ז' קשרים הוא שם ע"ב של ע"ב תיבות היוצאים מג' פסוקים ויסע ויבא ויט שבפרשת בשלח. ונדפס בזוהר סוף ספר שמות שהוא נחלק לז' חלקים. ונקראו ז' קשרים וכל חלק נקרא רתיכא. ומבואר בארוכה סדר חלוקתו בהגר”א ז”ל על זוהר בהעלותך דף קנ"א ע"א וע"ע שם במקדש מלך. וגם שם הוי"ה נחלק לז' קשרים ע' פי' הגר”א ז”ל שם.
זקנים נקראו חכמה ובינה. זקן שבזקנים נקרא כתר. הגר"א בספרא דצניעותא פרק א' דף ה' ע"א ד"ה וענין עתיקא כו'.
ז' חומשים שבספר תורה למאן דאמר בש"ס שבת שהם שבעה ספרים הם בראשית, שמות, ויקרא – נגד חסד, גבורה ות"ת. במדבר עד ויהי בנסוע הארון נגד נצח. ומה שאמר ויהי בנסוע הארון נגד הוד. וספר [מ]ויהי בנסוע הארון [עד סוף במדבר] נגד יסוד. וספר דברים נגד מלכות. הגר"א בפי' זוהר בהעלותך דף קנ"ו ע"ב ע"ש.
ז' ארצות כמו ארץ שלנו יש עוד ששה ארצות ונקראו השבע ארצות בשמות אלו: ארץ, אדמה, גיא, נשיה, ציה, ארקא, תבל. ותבל הוא ארץ שלנו. עיין ביאור הגר"א ז"ל היכלות דפקודי דף רמ"ה ע"א בהתחלתו ד"ה היכלא קדמאה יע"ש באורך ובפי' של ספר יצירה פרק ד' משנה ט"ו. [ואולי גם ארץ שלנו נחלקת לז' חלקים ונקראו בשמות הנ"ל.]
ז' שערים בנפש הם שבעה דברים שפתוח בפניו של אדם ב' עינים, ב' אזנים, ב' נחרירים, ופה. ע' ספר יצירה פרק ד'. ועוד מבואר שם ז' ימים בשבוע, וז' מדבריות, וז' יובלות, וז' ימים, וז' נהרות, וע"ש באריכות.
זה נקרא תפארת.
זאת נקרא מלכות.

אות ח

חקל תפוחין נקרא מלכות שנקראת שדה.
חיות עיין לעיל אות א' אופנים.
חיוורתא , י"ג חוורתא הם בכתר. וע' בהגר"א ז"ל על ספרא דנצניעותא פרק א' דף י"א מן ד"ה גלופי כו'. עיין שם.
חזה חזה נקרא שליש עליון של ת"ת (פי' החלק החסד שבו). [עיין עץ חיים בכמה מקומות.]

אות ט

טהירו טיהרו פי' בצהרים מתרגמינן טהירו, והוא רישא דלא אתיידע. כ"כ הגר"א ז"ל בפי' זוהר בראשית בהתחלתו דף ט"ו ע"א ושם אח"כ מובא מביאורו לתיקוני זוהר החדש שכתב שטהירו הוא בחינת רישא תנינא שבכתר שנקרא מוחא סתימאה, ולפי שגנוז בו גבורה דרדל"א (והוא שורש הגבורות למטה לכן נקרא טהירו ע"ש היטב).
טבור טבור נקרא שליש תחתון של תפארת [היינו בחינת דין שבו].

אות י

י"ג ארחין י"ג נימין, י"ג חיוורתא, כל זה בכתר.
יוד עילאה יוד עילאה הוא כתר. יוד תתאה הוא זעיר אנפין. יוד זעירא הוא מלכות היינו בחינת יסוד שבמלכות. וה' שבשם הוא מלכות בכללה. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא פרק ב' דף כ' ע"ד ד"ה ויהי כן כו' ובפרק ג' דף כ"ז ע"א ד"ה ואמר יוד זעירא. ע"ש.
יומא דכולהו יומין יומא דכולהו יומין הוא חסד.
יש יש נקרא חכמה. ועיין לעיל אות א' אין.
יובל יובל הוא נגד בינה
יום ולילה יום נקרא תפארת, ומלכות נקרא לילה.
י"ב גבולי אלכסון מבואר בספר יצירה פרק ה' משנה ב' והוא בדרך משל: בית יש בו ו' צדדים, מזרח, מערב, דרום, צפון, מעלה, מטה. וכל מקום שמחובר צד אחד בשני נקרא גבול אלכסון, והמה י"ב. ארבעה בארבעה רוחותי' מזרחית דרומית, דרומית מערבית, מערבית צפונית, צפונית מזרחית. וארבעה הם מה שצד עליון שנקרא רום מעלה מתחבר לכל אחד מארבעה הצדדים. ונקרא רומית מזרחית, רומית דרומית, רומית צפונית, רומית מערבית, וארבעה מה שהם לצד מטה על דרך הנ"ל. כל הנ"ל נקראו י"ב גבולי אלכסון. ומבואר בספר יצירה שם נגד מה הם.
י"ב מנהיגים בנפש וי"ב חושים שבאדם, וי"ב אותיות פשוטות. כל זה מבואר בספר יצירה פרק ה' יעו"ש באורך.
י"ב פרצופי הויה מבואר שם בביאור הגר"א פרק ו' משנה ד', ומבואר בליקוטי הגר"א ז"ל ביהל אור אחר פרשת פנחס. ע"ש.
שם י"ב שם י"ב עייך ביאור הגר"א ז"ל לספרא דצניעותא דף ב' ע"א ד"ה והמתקלא. ופירושו על ספר יצירה פרק א' משנה א' אופן השלישי. ומבואר שם שהם ג' שמות הוי'. ג' יודין, ג' ההין, ג' ווין. ג' ההין כזה: י'י'י', ק'ק'ק', ו'ו'ו', ק'ק'ק'. וע"ש ובביאור הגר"א ז"ל על תיקוני זוהר סוף תיקון ד' בכללי השמות ע"ש ופי' על ספר יצירה פרק ה' משנה א'.
יכין ובועז עיין לעיל אות ב' בועז.
יוסף יוסף מדתו מדת היסוד.
ירושלים ירושלים נקרא מלכות
י"ב שבטים פירושם וסודם עיין באורך נגד מה המה בהגר"א ז"ל על ספרא דצניעותא פרק א' דף יוד ע"ג וע"ד ד"ה וענין אפרים. וע"ע ביאורו לספר יצירה פרק ה' משנה ג' ע"ש.

אות כ

כסופא דכל כסופין הוא כתר. הגר"א ז"ל פי' ספרא דצניעותא דף ג' ע"א ד"ה רישא דכסופא כו' [שהכל נכספין ומשתוקקין לו].
כבוד כבוד נקרא מלכות.
כה כה נקרא מלכות.
כסא כבוד הוא בעולם הבריאה, היכל העליון (היכלות בזוהר). וגם נקרא כסא (פי' הגר"א ז"ל ספר יצירה פרק א' משנה ו'.
שם כ"ב שם כ"ב היוצא מברכת כהנים (ונדפס ביהי רצון שבברכת כהנים) כתב הגר"א ז"ל ששם ע"ב הוא מסיטרא דחסד. שם מ"ב מסיטרא דגבורה. ושם כ"ב מסיטרא דת"ת. (ע"ש פי׳ הגר"א ז"ל על תיקוני זוהר סוף תיקון ד׳ ועיין פרדס שער פרטי השמות פ' י"ד).
כל כל נקרא יסוד.
שם כל"ך סעפ"ה כו' שם של חצות הלילה מבואר בפי' הגר"א ז"ל על זוהר שלח דף קנ"ו ע"ב וע"ש במקדש מלך.
כהן כהן הוא נגד חסד, לוי נגד גבורה, ישראל נגד ת"ת [אהרן שהי׳ רודף שלום ואוהב שלום וטוב לכל וזכה למדת החסד לו ולזרעו אחריו עד עולם, ושבט לוי שהיו צדיקים אבל שמעון ולוי אחים מסטרא דדינא].

אות ל

לבושין דיקר נקראו תיקוני דיקנא שבכתר. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא פ"א דף ג' ע"ב ע"ש.
לישן ממלל רברבין הוא דעת. לשון חק הוא דעת. וגם יסוד נקרא לשון חק.
לשון לימודים הוא יסוד. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא פ"א דף א׳ ודף ט"ו ד"ה לישן ממלל כו׳.
לעתיד לבוא שני בחינות שבבינה, אימא ותבונה. נקרא אימא עולם הבא, ותבונה נקרא לעתיד לבוא.
לילה נקרא מלכות.
לוי נקרא גבורה. ועיין לעיל אות כ' כהן.
לבר לבר פי׳ מבחוץ. נקרא הנהגת הז"א לפי שהנהגתו גלויה יותר. (הגר"א בספרא דצניעותא התחלת פרק השני).
לבר מגופא נקרא נצח, הוד, יסוד (הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא פ"א).

אות מ

מופלא, מכוסה, שניהם בכתר. ומכוסה סוד כתר שבכתר ומופלא סוד חכמה שבכתר. הגר"א ז"ל בספר יצירה (פ"ג משנה ב') ובמקום אחר כתב ששני בחינות עתיק וא"א שבכתר הם מופלא ומכוסה.
מעיני הם ג׳ ראשונות כתר חכמה בינה.
שם מ"ב ר"ת של אנא בכח כו'. הוא מסיטרא דגבורה. הגר"א ז"ל פי׳ תיקוני זהר סוף תיקון ד׳. ועיין פרדס שער פרטי השמות ויש עוד שם מ"ב, והוא שם הוי"ה ומילואו ומילוי מילואו סה"כ הס מ"ב אותיות.
מם סתומה כזה ם וסמך ס , ס׳ הוא בינה ומם סתומה הוא תבונה. הגר"א ז"ל על זוהר בהעלותך דף קנ"ה ע"א ע"ש בארוכה.
משקלים שני משקלים, פלס ומאזנים, הם נצח והוד. (הגר"א ז"ל בליקוטיו שבסוף ספר פירוש מדרש רות. וליקוטיו שבסוף חידושי אגדות ברכות).
מלכין קדמאין הם הספירות של עולם התוהו. הגר"א ז"ל (ספרא דצניעותא ד"ב).
מהימנותא הם ששה ספירות חג"ת נה"י, שהם ליתן שכר למגיע לו ולהעניש להחייב נקרא מהימנותה כמ"ש אני ה׳ נאמן לשלם שכר וכן להעניש. הגר"א ז"ל (בליקוטיו שבסוף ספר ספרא דצניעותא ד"ה ואמר ובירידתו כו'). וע"ע בפירושו להיכלות דפקודי (התחלת היכל שני) באריכות בזה. ובביאור לספרא דצניעותא ריש פ"ב כתב שתיקוני דיקנא נקרא מהימנותא וכן כל האצילות בכללו נקרא מהימנותא ע"ש.
מכונו מכונו הוא מלכות. הגר"א ז"ל בספר יצירה (פ"א משנה ד').
מטטרון מטט׳ הוא בעולס היצירה. וע"ש מתי נקרא נוריאל. ע' בליקוטי הגר"א ז"ל סוף ספר ספרא דצניעותא ד"ה ענין נהי"מ.
מגדל השן וכן מגדל הפורח באויר. הוא בינה. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא.
מילולא הוא בסוד הבינה. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא
מי מי נקרא בינה. עיין זוהר בהקדמה דף א׳ ע"ב.
מיטה מטה הוא מלכות :

אות נ

נסתרות חכמה ובינה. נסתר בתוך נסתרות, הוא כתר לכן נקרא סתרא גו סתרין. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא (דך ה׳ ע"א ד"ה סיתרא כו׳).
נאמן נאמן הוא בכתר. הגר"א ז"ל בספר יצירה (פ"א משנה ה')
נון נון פשוטה הוא תפארת, נון כפופה הוא מלכות. (הגר"א ז"ל על זוהר בהעלותך קנ"ה ע"א)
נער נער נקרא מט"ט. הגר"א בספרא דצניעותא פ"ה [ובעץ חיים ופרי עץ חיים בכמה מקומות].
נורא נורא נקרא תפארת. הגדול, הגבור, והנורא, הם כנגד חסד גבורה ת"ת.
נח נח דרגא דיסוד
נשר פני נשר. עיין אות א' אות ארי׳ וארבעה פנים
ניצוצין ניצוצין – יש בחינת אור, כשהוא הארה מרובה – רחמים. ויש בחינת ניצוצין שהם הארה מועטת, וגם דין, שהם דינין הנחלקים. כי חסד דרכו להתחבר כו'^[2] , ובעולם התוהו (אף על גב שהאורות נסתלקו), מכל מקום, זרק ש"כ ניצוצין, שהם ל"ב נתיבות, כל אחד בכללות עשר. הגר"א ז"ל בהיכלות דפקודי (היכל ששי, דף רנ"ד ע"ב ד"ה זרק), עיין שם בארוכה. וכן יש רפ"ח ניצוצין, שהם ארבעה פעמים ע"ב, שהם רפ"ח ניצוצין. עיין עץ חיים [שער י"ח (רפ"ח ניצוצין), ובכמה מקומות – המעתיק].
י"ג נימין י"ג נימין הוא בכתר.
נדרים נדרים הוא בבינה בסוד כל נדרי שאומרים ביום הכיפורים. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא [ועיין פע"ח שער יוה"כ פ"ב וש"ע הארי ז"ל ונגומ"צ. המעתיק]

אות ס

ספר חכמה וגם בינה נקרא ספר ודעת נקרא סיפור וע' פירוש ע"ז בהגר"א ז"ל בהתחלת ספרא דצניעותא.
סתרין סתרין הם חכמה ובינה וסיתרא גו סתרין כתר. (הגר"א ז"ל ספרא דצניעותא פ"א).

אות ע

עומק ראשית כי עשרה עומקין נגד עשר ספירות ומבואר בספר יצירה פ"א משנה ה׳ [ופרי עץ חיים שער השופר פ"ה].
עתיקא דעתיקין הוא כתר. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא.
עולם הבא עולם הבא הוא בינה.
עינא עינא פקיחא, עינא עילאה, עינא קדישא, עינא דאשגחותא, עינא דלא אדמוך ודלא נאים. * עינא דהוא נטירא דכולא. עינא דהוא קיומא דכולא. כל זה הוא בכתר. עיין פי' הגר"א ז"ל לספרא דצניעותא פ"א דף ז׳ ע"א ד"ה אשגחותא. ובאדרא רבא נשא דף קכ"ט וק"ל.
עתיק יומין הוא רישא דלא אתיידע [והוא מכונה בשם רדל"א] בכלל נקרא עתיק . ושבע תחתונות שלו נקרא עתיק יומין (עץ חיים).
ערב ערב ובוקר. עיין אות ב' אות בוקר.
עתים ארבעה עתים ביום וארבעה בלילה וכ"ח עתים שבספר קהלת. כל זה מבואר באריכות בפי' הגר"א ז"ל על זוהר שלח דף קנ"ו ע"ב ובליקוטיו שם.
עצה עצה הוא בחסד. פי׳ הגר"א ז"ל על תיקוני זוהר חדש קט"ז ע"א ד"ה רוח עצה.
ערלה ערלה ופריעה נגד שני מינים שבקליפה, וישמעאל ועשו. פי' הגר"א ז"ל לזוהר שלח קס"ג ע"א ע"ש באריכות. [ומאי טעמא לא נצטוה אברהם על הפריעה לפי שעדיין לא יצא עשו ממנו ע"ש.]
עמודא דאמצעיתא נקרא תפארת שהוא הנהגה ממוצעת בין חסד לדין. עיין ספרא דצניעותא פ"א דף א׳ ד"ה ספרא דשקיל במתקלא ע"ש.
עבד עבד ה׳. הוא מט"ט שבעולם היצירה. זוהר משפטים קט"ו א' ע"ש ב׳ הגר"א ז"ל.
עפר עפר הוא נגד מלכות. ע׳ בהגר"א ז"ל על היכלות דפקודי רנ"ד ע"ב ד"ה דאינון כו׳.

אות פ

פרצוף פרצוף הוא קשר עשר ספירות שכל ספירה כלולה מאבי"ע כ"כ בע"ח. וע׳ בהתחלת ספר קנאת ה' צבאות באריכות ובביאור יותר.
פרסא יש קרום בגוף האדם באמצע מפסיק בין איברי הרוחניים, הלב והריאה, לבין הכבד ושאר דברים הפנימים, מתחיל מלפניו תחת החזה ומסיים מלאחריו כנגד הטבור. והאדם רומז להעולמות, והוא רומז למפסיק ומחיצה בין עולם לעולם שתחתיו, ודבר זה נקרא פרסה. ומוזכר שם זה בכל הבחינות, בחינה המפסקת בין אור לאור ובין עולם לעולם, ועיין זוהר בראשית ל"ב ע"ב אוי קרים במעוי דבר נש כו׳ כך גוונא זה הרקיע כו׳ והבדילה הפרוכת לכם כו׳. ועיין פי׳ הגר"א ז"ל על ספרא דצניעותא ריש פ"ה (דף ל"ג ע"ב) ד"ה יהי רקיע באריכות ע"ש. וע"ע שם פ"ג דף כ"ו ע"א ד"ה וענין הפרסא כו' באריכות ע"ש.
פרדשקא פירוש עמוד חלול פתוח כמ"ש הר"ש פ"ו דאהלות. ונקרא כן באותו משל שנקרא גם כן חוטם בדרך משל. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא (פ"א דף ז׳ ע"א ד"ה תרין נוקבין דפרדשקא).

פסיעה לבר אות ו' שבשם למעה הוא קצת רחב יותר. וזה נקרא פסיע"ה לב"ר. ו' שבשם רומז לו' קצות, ופסיעה הנ"ל לעטרת ומלכות (עץ חיים).

פליאות פליאות הוא בחכמה, בהתחלות ספר יצירה ע"ש פי׳ הגר"א ז"ל הטעס.
פחד פחד נקרא גבורה ולכן כתיב פחד יצחק שיצחק מדתו דין כידוע.
פנים פני ארי' וכו׳ עיין אות א׳ ארבעה פנים.
פריעה עיין אות עיין אות ערלה.

אות צ

צניעותא הוא רישא דלא אתיידע, מלכות דא"ק (הגר"א ז"ל התחלת ספרא דצניעותא).
צדיק הוא יסוד. ולפעמים גם דעת נקרא צדיק לפי שמכריע בין חכמה לבינה כו׳. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא.
צו"ר ע"ק. עיין קל"ח פתחי חכמה סימן ל"ט.
צחצחות הוא בכתר. ועיין פרדס שער הצחצחות.
צנורות נחשב בספרים השפעות מספירה לספירה ונקראו צינורות. והם כ"ב. עיין פרדס שער הצינורות ובהגר"א ז"ל על ספר יצירה פרק ה' משנה ב' ומה שכתב בסוף הספר שם. וכתב הגר"א ז"ל שם שכמו שהכ"ב אותיות נחלקו בספר יצירה לשלשה, ולשבעה כפולות, ולי"ב פשוטות, כן בצינורות. שלשה המה ברוחב, מחכמה לבינה, מחסד לגבורה, מנצח להוד. ושבעה מלמעלה למטה ישר, והם מכתר לתפארת, מחכמה לחסד, מבינה לגבורה, מחסד לנצח, מגבורה להוד, מת"ת ליסוד, מיסוד למלכות. וי"ב באלכסון. והם מכתר לחכמה, מכתר לבינה, מחכמה לת"ת, מחסד לת"ת, מבינה לת"ת, מגבורה לת"ת, מת"ת לנצח, מת"ת להוד, מנצח ליסוד, מהוד ליסוד, מנצח למלכות, מהוד למלכות. הרי סך הכל י"ב. כ"ז לשיטת הגר"א ז"ל. והפרדס אינו חושב מנצח למלכות ומהוד למלכות וחושב במקומם מחכמה לגבורה ומבינה לחסד וע"ש בסוף ספר יצירה בהציור שם.

אות ק

קרומא דחכמה נקרא התיקון שנקרא קרומא דאוירא משבעה תיקונים שבכתר. הגר"א ז"ל ספרא דצניעותא פרק א'. ונקרא ג"כ חכמתא עילאה סתימאה. שם דף ה׳ ד"ה קרומא.
קודש בחכמה.
קוצא גזעא. שבילא. נתבאר באות ג' אות גזעא.
קשרים ז׳ קשרים שבשמות נתבאר באות ז׳ קשרים.
קלא פנימאה בסוד החכמה. קלא דאשתמע בסוד הדעת. מילולא בסוד הבינה. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא.
קול ורוח, ודיבור. עיין ביאור הגר"א ז"ל לספר יצירה פרק א' משנה ט׳.
קטורת עיין פירוש הגר"א ז"ל על ספר יצירה פרק א' משנה ג' אופן ב' מבואר על מה הם רומזים ע"ש.
קו המדה עיין באורך בזוהר חדש פרשת ואתחנן. ונתבאר המאמר ההוא בפירוש הגר"א ז"ל על תיקוני זוהר חדש דף ע"ט ע"א ודף פ' ע"ב ע"ש באורך ועיין פירוש הגר"א ז"ל לספר יצירה פרק א' משנה א' אופן ב' ועיין ביאור הגר"א על מדרש רות על פסוק [ב', א'] ולנעמי מודע לאישה כו' אות א'. ע"ש.
קו הימין נקרא חכמה, חסד, נצח. קו השמאל נקרא בינה, גבורה, הוד. שהחסד נקרא בדרך משל ימין והדין שמאל. קו האמצעי נקרא כתר, דעת, ת"ת, יסוד.

אות ר

רל"א שערים פנים ואחור. עיין ספר יצירה פרק ב' משנה ד' ומשנה ה' בפירוש הגר"א ז"ל שם ובסוף הספר מצוייר שם. וע"ע ביתר מפרשים שם ובפרי יצחק, ובויקהל משה, ובהפרדס שער הצירוף פרק ו'.
רם ונשא. שוכן עד. מרום וקדוש. כל אלה הכינויים הם בחכמה. הגר"א ז"ל בספר יצירה פרק א' משנה א' ובסוף הספר.
ראשית הוא חכמה שבה ראשית ההשגה שהוא נמצא. הגר"א ז"ל פרק א' משנה ה'.
רוח אלקים חיים עיין ביאור הגר"א ז"ל על ספר יצירה פרק א' משנה ט' רוח, מרוח, ע"ש פרק א' משנה יוד.
רתיכא חדא נתבאר באות ז' אות ז׳ קשרים ע"ש.
רך וקשה גבור וחלש, נתבאר באות ג' אות גבור.
רישא דאין בכתר. א' מתלת רישין שהם שרשי חסד, דין, ורחמים, נקרא רישא דאין.
רישא דלאו רישא רישא דלא ידע, רישא דלא אתיידע -- כל זה הוא במלכות דא"ק.
רישא חיוורא כתר.
רשות הרבים נקראו הספירות של עולם התוהו, ורשות היחיד נקראו הספירות אחר התיקון.
ראשיכם זרוע ימין חסד, שהראשים הם בימין. שבטיכם, זרוע שמאל, גבורה, שהשבטים עצמם הם בשמאל. ראש, וקהל כו' פירוש הגר"א ז"ל למדרש רות פרשה ג' סק"ב.
רפ"ח ניצוצין עיין אות נ׳ אות ניצוצין, ומספר רפ"ח הם ארבעה פעמים ע"ב.
רחימין ריעין, הם חכמה ובינה. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא פרק א' דף י"ד ע"ב.

אות ש

שדה, שושנה, שכינה, שמור, שעה, שנה, שער -- הנ"ל הם במלכות.
שקל הקודש ז"א נקרא שקל הקודש ומלכות נקרא מחצית השקל. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא דף א׳ ע"ב ד"ה במתקלא.
ש"ך ניצוצין עיין אות נ' אות ניצוצין.
שרפים עיין אות א׳ אות אופנים.
שלום יסוד.
שיר פשוט שיר כפול, שיר משולש, שיר מרובע. עשר ספירות נחלקים לארבעה חלקים. כתר נקרא שיר פשוט. חכמה ובינה נקרא שיר כפול. חסד גבורה תפארת, נקרא שיר משולש. נצח, הוד, יסוד, מלכות נקרא שיר מרובע. תיקוני זוהר דף ג' ע"א. ומבואר בספר אשל אברהם בהתחלתו.
שיניים סוד הבינה. הגר"א ז"ל בספרא דצניעותא.
שמים תפארת, וארץ מלכות.
שם מלכות.
פני שור עיין אות א׳ אות ארבעה פנים , ושיר הוא בגבורה.
שקי' דאילנא בפנימיות הספירות נחשב שם מ"ה יוד הא ואו הא ונקרא שקי' דאילנא. בהתחלת תיקוני זוהר בהקדמה שניה. ועיין פירוש הגר"א ז"ל שם ובפירוש ספר יצירה פרק א' משנה א' ומשנה ב'. ועיין קל"ח פתחי חכמה סימן כ"ח, כ"ט ובסימן ל"ב מה שכתב בזה.
שמש תפארת. וירח נקרא מלכות. ולפעמים גם יסוד נקרא שמש. פירוש הגר"א ז"ל למדרש רות פרק א' ס"ק ט"ז.
שבילא עיין אות ג׳ אות גזעא.
שם הויה פירושו עיין ביאור הגר"א ז"ל לספרא דצניעותא פרק ב' ד"ה בהאי זימנא כו' דף כ' ע"א ובפרק ד' שם ד"ה דאתגלי׳ וביאורו להיכלות דפקודי התחלת היכל השני רמ"ו ב' וביאורו לאורח חיים סימן ה'.
שם המפורש כתוב בעץ חיים שער השמות שהוא שם הוי' ונקודותיו: היו"ד בחולם, וההין בצירי, והואו בקמץ, (והיא כמו שנקראו האותיות). והגר"א ז"ל בפירוש ספר יצירה פרק א' משנה א' אופן ג׳ כתב ששם המפורש הוא שם הוי׳ במילוי אלפין שהוא שם מ"ה כזה יוד הא ואו הא. ועיין באדרת אליהו פרשה תשא על פסוק ויתן על פניו מסוה.
שם אלקים ושם הויה. שם אלקים מורה כשהוא מנהג על פי הטבע שהכל מה' ית' רק שהטבע שלוחו של הקב"ה והם נסים נסתרים ושם הוי׳ כשהוא עושה נסים נגלים. עיין שם באריכות בביאור הגר"א ז"ל על זוהר שלח קנ"ז ע"ב ע"ש באורך.

אות ת

תרין נוקבין דפרדשקא עיין לעיל אות פ׳ אות פרדשקא:
תאנה ורימון, נצח והוד. פירוש הגר"א ז"ל לזוהר שלח דף ק"ס.
תפילה. תפילה נקרא מלכות.
תמורות. היכלות הס"א נקרא היכלות התמורות ומבוארות בזוהר פקודי מן דף רס"ג והלאה.

^ הג"ה [עיין עץ חיים שער היכל אבי"ע, שער ג', בציור עולמות פ"א, ע"ש. המעתיק.]
^ ודין, דרכו להתחלק – הערת המו"ל, תשע"ח.

[1] הג"ה [עיין עץ חיים שער היכל אבי"ע, שער ג', בציור עולמות פ"א, ע"ש. המעתיק.]

[2] ודין, דרכו להתחלק – הערת המו"ל, תשע"ח.

[1]

[2]