קטגוריה:ישעיהו סה יח

<< | ספר ישעיהו • פרק ס"ה • פסוק י"ח | >>

כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא כי הנני בורא את ירושלם גילהֿ ועמה משוש.

כִּי אִם שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי עַד אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם גִּילָהֿ וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ.

המהדורה המוטעמת:

כִּֽי־אִם־שִׂ֤ישֽׂוּ וְגִ֙ילוּ֙ עֲדֵי־עַ֔ד אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י בוֹרֵ֑א כִּי֩ הִנְנִ֨י בוֹרֵ֧א אֶת־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם גִּילָ֖הֿ וְעַמָּ֥הּ מָשֽׂוֹשׂ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 b
מורפ': HC־אִם אִם - ו' החיבור

צורת יסוד: 518 b
מורפ': HC־שִׂ֤ישׂוּ שִׂ֤ישׂוּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 7797
מורפ': HVqv2mp וְגִ֨ילוּ֙ וְ - ו' החיבור
גִ֨ילוּ֙ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: c/1523
מורפ': HC/Vqv2mp עֲדֵי עֲדֵי - מילת יחס

צורת יסוד: 5704
מורפ': HR־עַ֔ד עַ֔ד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5703
מורפ': HNcmsa אֲשֶׁ֖ר אֲשֶׁ֖ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr אֲנִ֣י אֲנִ֣י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs בוֹרֵ֑א בוֹרֵ֑א - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1254 a
מורפ': HVqrmsa כִּי֩ כִּי֩ - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC הִנְנִ֨י הִנְ - מילית, הצבעה
נִ֨י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 2005
מורפ': HTm/Sp1cs בוֹרֵ֧א בוֹרֵ֧א - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1254 a
מורפ': HVqrmsa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יְרוּשָׁלִַ֛ם יְרוּשָׁלִַ֛ם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3389
מורפ': HNp גִּילָ֖ה גִּילָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1525
מורפ': HNcfsa וְעַמָּ֥הּ וְ - ו' החיבור
עַמָּ֥ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/5971 a
מורפ': HC/Ncmsc/Sp3fs מָשֽׂוֹשׂ מָשֽׂוֹשׂ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4885
מורפ': HNcmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

כִּֽי־אִם־שִׂ֤ישׂוּ מהפך (משרת, דרגא 5) וְגִ֨ילוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

עֲדֵי־עַ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֲשֶׁ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲנִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) בוֹרֵ֑א אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

כִּי֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) הִנְנִ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) בוֹרֵ֧א דרגא (משרת, דרגא 5) אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)

גִּילָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

וְעַמָּ֥הּ מרכא (משרת, דרגא 5) מָשֽׂוֹשׂ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כִּי אִם שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי עַד אֲשֶׁר בבריאה החדשה ש- אֲנִי בוֹרֵא, כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם גִּילָה לעיר שמחה וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ ותושבי ירושלים ימלאו ששון.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"וגילו" - ענין שמחה

"עדי עד" - עד עולם כמו בטחו בה' עדי עד (לעיל כו)

מצודת דוד

"בורא את ירושלים גילה" - אחדש שם ירושלים להקרא גילה ואחדש שם עמה להקרא משוש

"כי אם שישו" - רצה לומר לא יאמר לכם שום דבר כי אם שישו וגילו עד עולם על אשר אני הוא הבורא את השמחה ותהיה מתקיימת לעולם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"כי אם שישו", יש הבדל בין שישה וגילה, השישה היא עשות מעשים בפועל להתגלות השמחה כמו משוש תופים משוש כנור לבישת בגדי יום טוב וכדומה, והגילה היא בלב, אמנם הגיל נבדל משמחה במה שגיל מורה השמחה הפתאומית על בשורה חדשה שנתבשרה לו, והנה שיהיה הגילה תמידית הוא דבר בלתי אפשר, כי מלבד שגם שמחה תמידית הוא בלתי אפשר מצד טבע האדם עצמו שהשמח בתמידות על הטוב תמידי ישוב הטוב ההוא כדבר רגיל עד שלא ישמח בו עוד, כ"ש שלא יצוייר גילה תמידית, כי הגיל היא רק ברגע התחדשות הבשורה, אמנם אז והיה השישה והגילה "עדי עד" מתמידים בלי הפסק, והנה בזמן הזה לא יצוייר שיגיל האדם רק על דבר נעדר לו תחלה, או על דבר שחסר לאדם אחר, כי לא יגיל האדם על שיש לו עינים ופה, אבל אז שלא יהיה העדר כלל רק מציאות, ואעפי"כ יהיה גילה תמידית, אומר שתהיה הגילה הזאת "אשר אני בורא", לא על העדר הבריאה רק על הבריאה הכללית, וזה עצמו יהיה בריאה חדשה שיגילו וישישו באופן זה אשר לא יצוייר עתה בטבע האדם, ועז"א "כי הנני בורא את ירושלים גילה", ירושלים עצמה תהיה גילה תמידית ע"י השכינה והאור האלהי שיתראה בה, והסימנים החיצונים שיעשו להתגלות הגיל הזה, יהיה העם בעצמו, כאילו ע"י העם והצלחתם ורבוים יתגלה הגיל כמי שמראה שמחתו ע"י לבישת בגדי יום טוב. וזה "ועמה משוש":