יריעות שלמה על רש"י/שמות/לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק ח[עריכה]

במראות הצובאות פירש"י שהיה מואם בהן משה כו' עד שא"ל הקב"ה אני חפץ בהן כו' קשה מנא ידעינן שמרע"ה היה מואם בהן עד שהוכרח לכך ונ"ל דדייק מדקאמר אשר צבאו פתח אוהל מועד כלומר כאלו נצחו בזה להביא נדבתן א"נ מדלא כתיב ממראות הצובאות אלא ר"ל שהקב"ה א"ל עשה הכיור בזה ודוק מהרש"ל:

פסוק כב[עריכה]

מה שפירש"י אשר ציוה אותו כו' משה כו' עד למה שנא' בסיני הוא מירושלמי דפיאה והילקוט הביאו בפרשה זו ומ"ש כי משה ציוה לבצלאל כו' הוא מתלמודא דידן דפרק הרואה דף נ"ה אמר רבי שמואל בר נחמני בצלאל ע"ש חכמתו נקר' שבשעה שא"ל הקב"ה למשה לך אמור לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים הלך משה והפך וא"ל עשה ארון וכלים ומשכן א"ל משה רבינו מנהגו ש"ע אדם בונ' בית ואח"כ מכניס לתוכו כלים ואתה אומר עשה כלים ארון ומשכן כלים שאני עושה להיכן אכניסם אלא שמא כך אמר עשה משכן ארון וכלים א"ל שמא בצל אל היית לדעת ע"כ ופירש"י לך אמור לבצלאל עשה משכן ארון וכלים שכן הם סדורים בפרש' כי תשא ראה קראתי בשם וגו' את אהל מועד ואת הארון לעדות וכל הפרשה ומשה א"ל עשה ארון וכלים כגון שלחן ומנורה ואח"כ משכן דס"ל לרש"י שבסדר שהם סדורים בויקחו לי תרומה אמר ליה ע"כ אך קשה מנ"ל לרבותינו ז"ל שבסדר שהם סדורים בתרומה כך אמר משה לבצלאל דלמא כסדר שהם סדורים בכי תשא א"ל משה לבצלאל ושמא מאח' שמצינו שבתרומ' נאמר כלים ואח"כ משכן ש"מ שכך אמר משה לבצלאל אבל באמת הקב"ה אמר כמו שהוא בכי תשא ואפשר נמי שרבותינו דייקי מדכתיב אשר ציוה את משה ולא כתיב אשר ציוה אותו משה כמו שדייק הירושלמי ש"מ שמשה שינה ממה שציוה אותו הקב"ה ואפשר נמי שהקב"ה אמר כמו שהן סדורים בתרומ' דחלילה שישנה משה מדברי הקב"ה והא דאמר בכי תשא איפכא משום דבתרומ' אינו מזכור בצלאל רק מספר והולך אל מה יתנדבו נדבת המשכן ושם מזכיר החשוב חשוב קודם דהכלים היו יותר חשובין מהמשכן כמו שנראה ממשאם אבל בכי תשא מזכיר בצלאל ושם מדקדק בסדר העשייה ולכך הזכי' המשכן תחילה ומשה הזכיר ג"כ החשוב תחילה כמו שהוא בתרומה ואף לשינוי' קמא צ"ל דכך היה דעת משה ומה שפירש"י א"ל כך שמעתי הלשון מגומגם ומצאתי מוגה כך שמעת כנ"ל: