יריעות שלמה על רש"י/בראשית/כ
בד"ה שיצא עליו שם רע נ"ב וק"ק הלא הקב"ה זימן להם יין בתוך המערה אלמא דמצוה היתה דלולי זה אין הקב"ה מסייע ידי עוברי עבירה ונ"ל מה שהזדמן להם יין משום כבודו של אברהם דגלוי היה לפניו דאף בלא שכרות היו מזנין עם אביהם ע"כ ברא הקב"ה דבר מכסה קלון וק"ל מהרש"ל:
לעיל בד"ה לפי שכבר כו' לא יתכן לומר כולו הג"א כתב דדברי הרא"ם שבכאן אינם מובנים ונראה דבודאי בספרו של הרא"ם ז"ל לא היה כתוב ברש"י כמו שהוא לפנינו כאן לא נטל רשות אלא על כרחה שלא בטובתה לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן דגיר' זו בודאי כפשוטו היא דלכך לא נטל רשות משרה נומר לה אמרי נא אחותי את דבודאי לא היתה מתרצית מאחר שכבר לוקחה לבית פרעה עי"כ לכך אמר הוא בעצמו הכי בע"כ אלא הרא"ם היה גורם בדברי רש"י כאן לא נטל רשות לפי שכבר לוקחה לבית פרעה עי"כ ואף דגם גירסא זו יש לפרש כמו לפי גירס' שלפנינו הרא"ם ז"ל מפרש אותו בענין אחר דלכך לא נטל רשות לומר לה אמרי נא אחותי את לפי שכבר לוקחה לבית פרעה עי"כ פירש בחזקת אחותו וכבר היתה מוחזקת באותה חזקה שהיא אחותו לכן לא הוצרך לומר לה אמרי נא אחותי את דודאי לא יתכן לחשוב ולומר שהיא אשתו אבל אם כך דעתו תימה על דבריו וכי לא נודע ג"כ הסוף המעשה שהיא אשתו ודוק כנ"ל:
בד"ה אבל נקיון כפים נ"ב ויש מקשין מה צריך נקיון כפים מה שלא דימה לחטא כלל ונר' דה"ק אמת שלא דימת לחטא מתחילה אבל אח"כ שהית' עמך והגיד לך המלאך שהיא בעולת בעל לא היית יוכל למשול ברוחך ולהתאפ' ביצרך לולי שלא הנחתי אותך וק"ל מהרש"ל:
בד"ה אכסנאי שבא נ"ב יש מקשין למה לא השיב אברהם לפרעה כן ונ"ל שהמדקדק בקרא לק"מ שהרי אף לאבימלך לא השיב כששאלו מה עשית כו' כי היה יודע שאין לו להשיב שס"ס עשה להם רעה גדולה עד ששאל אותו אבימלך שנית ומה עשית פי' כלומר מה עלה בדעתך ואז השיב לו ודוק א"נ משום כבוד מלכות לא רצה להשיב אין יראת אלהים במקום הזה אם לא גבי אבימלך שהיה מוכרח להשיב מהרש"ל:
בד"ה ולשר' אמר שהאלף כסף נ"ב ולי נראה דבודאי נתן לו הצאן והבקר כדי שיתפלל עליו והשיב לו שרה אשתו כמו שנצטוה מפי ה' ואח"כ נתן מעצמו אלף כסף מפני כבוד של שרה ומ"מ אמר לשרה נתתי לאחיך כלומר שלא יאמרו שלחתיה ריקם אחר שנתעוללתי בה והצאן ובקר משום שיתפלל ע"כ הוספתי אלף כסף לכסות עינים ומה שלא נתן לה הוא משום שלא יאמרו מחמת תשלום תשמישו נתן לה באתנן ודוק מהרש"ל: