ירושלמי תענית דף ז א
<< · ירושלמי תענית · דף ז א · >>
לית הדא פליגא על ר"י בן לוי. פתר לה במי ששימש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל. והא תני מעשה בר' יוסי בן חלפתא שראו טובל אותו בצינעה ביה"כ אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח. ר' יודה בר פזי ר' חנין בשם ר' שמואל בר רב יצחק נח בכניסתו לתיבה נאסרה לו תשמיש המיטה. מ"ט (בראשית ו) ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך וביציאתו הותרה לו תשמיש המיטה מ"ט (בראשית ח) צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך. א"ר חייה בר בא למשפחותיהם יצאו מן התיבה ע"י ששימרו יחסיהן זכו להנצל מן התיבה תדע לך שהוא כן דתנינן חם כלב ועורב קילקלו מעשיהן חם יצא מפוחם כלב יצא מפורצם בתשמישו עורב יצא משונה מן הבריות. א"ר אבון כתיב (איוב ל) בחסר ובכפן גלמוד בשעה שאת רואה חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה. א"ר לוי כתיב (בראשית מא) וליוסף ילד שני בנים אימתי בטרם תבוא שנת הרעב. תני בשם ר' יהודה תאיבי בנים משמשין מיטותיהן א"ר יוסי ובלבד יום שטבלה:
גמרא ר' יודן בריה דרבי חמא דכפר תחמין כבתוך ארבעים שעשה משה בהר. א"ר יוסה על שם שאין מטריחין על הציבור יותר מדאי. א"ר חייה בר בא שאם היו שני דברים כגון עצירת גשמים וגוביי מתריעין עליהן. ולמה באילין תרתיי מילייא א"ר יוסי בי רבי בון באילין תרתין מילייא שיערייה רבי: ובשני מטין עם חשיכה. פותח א' ונועל א': ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. מה פותח א' ונועל א' או פותח את שניהם:
מתניתין עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד שבע שהן י"ג תעניות על הציבור ומה אלו יתירות על הראשונות שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות ובשני מטין עם חשיכה ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת:
הלכה ז גמרא
[עריכה]מתניתין עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ובנישואין ובשאילת שלום בין אדם לחבירו כבני אדם הנזופין למקום. היחידים חוזרין ומתענין עד שיצא ניסן יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה שנאמר (שמואל א יב) הלא קציר חטים היום:
הלכה ח גמרא
[עריכה]גמרא א"ר יהושע בן לוי הדא דתאמר
עין משפט
49 א_מט מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ד':
50 א_נ מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ד':
51 א_נא מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ז':