ירושלמי שקלים א ב
<< | ירושלמי · מסכת שקלים · פרק א · הלכה ב | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
מהדורה מתוקנת ע"פ כתבי־יד בפיסוק מלא
[עריכה]אמר רבי יהודה: בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן. משרבו עוברי עבירה, היו משליכין לדרכים. התקינו שיהו מבקירין את כל השדה.
הלכה ב גמרא
[עריכה]"רבי יהודה אומר". - תני: אמר רבי יהודה: בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן, והיו שמיחין שתי שמחות: אחת - שהיו מנכשין שדותיהן, ואחת - שהיו נהנין מן הגזל. משרבו עוברי עבירה, היו משליכין על הדרכים. אף על פי כן, היו שמחים שהיו מנכשין שדותיהן. התקינו שיהו מבקירין את כל השדה.
מניין שהבקר בית דין הבקר? - כתיב: "וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה".
מניין שהיא פטורה מן המעשרות? - רבי יונתן בריה דרבי יצחק בר אחא שמע לה מן הדא: אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית, ואם עיברוה - הרי זו מעוברת. וחודש אחד שהוא מוסיף - לא פטור ממעשרות הוא?!
עד כדון שביעית; מוצאי שביעית? - אמר רבי אבון: שלא לרבות באיסור חדש.
רבי זעורה בשם רבי אבהו: הדא דאת אמר - עד שלא התיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ, אבל משהתיר רבי להביא ירק מחוץ לארץ לארץ - היא שביעית היא של שאר שני שבוע.
תני: אין מעברין את השנה בשביעית, אלא בשאר שני שבוע, ואם עיברוה - הרי זה מעוברת. - אמר רבי מנא: הדא דאת אמר - בראשונה כשהיו השנים כתיקנן, אבל עכשיו שאין השנים כתיקנן - היא שביעית היא שאר שני שבוע.
תני: של בית רבן גמליאל עיברוה במוצאי שביעית מיד.
אמר רבי אבון: אין מן הדא, לית שמע מינה כלום. "שמור את חודש האביב" - שמריהו שיבוא בחידושו. - והיי דא אמרה דא? - גדיש שלא לוקט תחתיו - כל הנוגעות בארץ, הרי הן של עניים. ואמר רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש: דבית שמי היא. ואמר ליה רבי יוסי: שמענו שהוא פטור ממעשרות?! דברי הכל משום קנס. וכבית הלל עניים מעשרין ואוכלין.
מהדורה ע"פ נוסח הדפוסים
[עריכה]הלכה ב משנה
[עריכה]מתניתין אמר ר' יהודה בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן משרבו עוברי עבירה היו משליכין לדרכים התקינו שיהו מפקירין את כל השדה:
הלכה ב גמרא
[עריכה]ר' יהודה אומר כו'. תניא אמר ר' יהודה בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן והיו שמחים ב' שמחות אחת שהיו מנכשין שדותיהן ואחת שהיו נהנין מן הכלאים משרבו עוברי עבירה היו משליכין על הדרכים אע"פ כן היו שמחים שהיו מנכשין שדותיהן התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה. ומניין שהפקר ב"ד הפקר דכתיב
(עזרא י) וכל אשר לא יבא לשלשת הימי' בעצת השרים והזקני' יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה מניין שהיא פטורה מן המעשרות רבי יונתן בריה דרב יצחק בר אחא שמע לה מן הדא אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית ואם עיברוה הרי זו מעוברת וחודש א' שהוא מוסיף לא פטור ממעשרות הוא עד כדון שביעית מוצאי שביעית מאי א"ר (אבהו) ר' בון שלא לרבות באיסור חדש ר' זעירה בשם ר' אלעזר (ר' אבהו) הדא דאת אמר עד שלא התיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ אבל משהתיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא של שאר שני שבוע:
תני אין מעברין וכו':
א"ר מנא הדא דאת אמר בראשונה שהיו השנים כתיקנן אבל עכשיו שאין השנים כתקנן היא שביעית היא שאר שני שבוע תני של בית רבן גמליאל עיברוה במוצאי שביעית מיד א"ר אבון אין מן הדא לית את ש"מ כלום (דברים טז) שמור את חודש האביב שומריהו שיבוא בחידושו והיידא (ס"א הדא דאת) אמרה דא גדיש שלא לוקט תחתיו כל הנוגעות בארץ הרי הן <זה> של עניים ואמר ר' אמי בשם ר' שמעון בן לקיש דב"ש היא דאי כב"ה עניים אוכלין ומעשרין וא"ל ר' יוסי שמענו שהוא פטור ממעשר ד"ה משום קנסא:
מידע על מהדורה זו
[עריכה]מקור הנוסח לתלמוד הירושלמי המתוקן ע"פ כתבי־יד ומפוסק הוא התלמוד הירושלמי - מבואר ומדויק באדיבותו של הרב יהושע בוך.