ירושלמי שבת יא ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק יא · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף סו עמוד א[עריכה]

משנה הזורק ד"א בכותל למעלה מי"ט כזורק באויר למטה מי"ט כזורק בארץ והזורק בארץ ד"א חייב זרק לתוך ד"א ונתגלגל חוץ לד"א פטור חוץ לד"א ונתגלגל לתוך ד"א חייב:

גמרא מתני' בשאין שם חור. אבל אם יש שם חור מחלוקת ר"מ וחכמים. על דעתיה דר"מ בין שיש בו ד' על ד' ובין שאין בו ד' על ד' את רואה את הכותל


דף סו עמוד ב[עריכה]

כגמום. על דעתון דרבנן אם יש בו ד' על ד' את רואה את הכותל כגמום. ואם לאו אין את רואה את הכותל כגמום. אלא כסתום. רב חסדא אמר במודד לוכסן. ואין סופה לירד. ר' חייה בשם ר' יוחנן תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיה ניטוחה. ר' חגי בעא קומי ר' יוסה לית הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטן. א"ל תמן זרעים נהנין מן המדריגה. ברם הכא דרך בני אדם להיות שפין בה והיא נופלת. אילו אמר כשהיה שם חור והיא נהנית מן החור כשם שהזרעים נהנין מן הערוגה יאות. ר' יוסה ר' אבהו בשם ר' יוחנן כשהיה המקום מונדרן כהדא דתנינן זרק חוץ לד' אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות חייב. אתא ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' יוחנן והיא בשנחה: