ירושלמי פסחים דף נד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי פסחים · דף נד ב · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


סבר שמואל כר' יעקב דר' יעקב אמר הבא בכושר משעה ראשונה ונטמא אסור בשבירת העצם מה חמית מימר (שמות יב) ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו אחר שני בקרי' אחר בוקרו של ארבעה עשר ואחר בוקרו של חמשה עשר וכתיב (ויקרא ז) והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף מהו להצית את האור במדורת חמץ מאן דיליף מן הנותר אסור מאן דלא יליף מן הנותר מותר אמר רבי בון בר חייה ירדו לה כשיטת רבי ישמעאל כמה דרבי ישמעאל אמר תמן תינוק שעבר זמנו נימול בין ביום ובין בלילה והכא עיבר זמנו נשרף בין ביום ובין בלילה:

מתני'

כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך וראשי כנפים והסחוסין השובר את העצם בפסח טהור הרי זה לוקה ארבעים אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו לוקה את הארבעי'

גמרא

גידים הרכים ר' יוחנן אמר נמנין עליהן ר"ש בן לקיש אמר אין נמנין עליהן רבי יעקב ר' אחא בשם ר' זעירה מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן מחלפה שיטתיה דר"ש בן לקיש דאיתפלגון דתנינן תמן אלו שעורותיהן כבשרן עור האדם ועור חזיר של יישוב ר' יוסה אומר אף עור של חזיר הבר עור חטרת גמל הרכה עור הראש של עגל הרך עור בית הפרסות עור בית הבושת ועור השליל ועור שתחת האליה ועור האנקה והכח והלטאה והחומט ר' יהודה אומר הלטאה כחולדה וכולן שעיבדן או שהילך בהן כדי עבודה טהורין חוץ מעור האדם ר' יוחנן בן נורי אומר שמנה שרצים יש להן עורות א"ר יוחנן