ירושלמי פסחים דף מב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי פסחים · דף מב ב · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


אשכח תני כהדין קדמייא א"ר יודה בר פזי תיפתר כמאן דאמר מאסקופת ירושלם ולחוץ משיבין דבר מחוץ לירושלם על דבר שבירוש' ואית בר נש אמר לרביה או חילוף לפי שהיה ר' ליעזר מלמדו הלכה ובא שאין חגיגה דוחה שבת וכפר בו בשעת הדין לפום כן הוא א"ל או חילוף תני ר"א אומר כשם שהשחיטה דוחה שבת כך מכשירי שחיטה דוחין את השבת אמר לו ר"ע לא אם אמרת בשחיטה שא"א לה לעשות מע"ש דוחה את השבת תאמר במכשירי שחיטה שאיפשר להם ליעשות מע"ש אין דוחין את השבת אמר לו רבי ליעזר אימורי ציבור יוכיחו שהוא יכול לעשותן מוצאי שבת והרי הן דוחין את השבת מה לי מכשירי שחיטה לפני שחיטה מה לי מכשירי שחיטה לאחר שחיטה אמר לו ר' עקיבה מה למכשירי שחיטה לאחר שחיטה דוחין את השבת שכבר דחת שחיטה את השבת ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה ואדיין לא דחת שחיטה את השבת ד"א שאם ימצא הזבח פסול ונמצא דוחה את השבת בלא שחיטה גבי מה אית לך שמא יחלה התינוק ונמצא דוחה את השבת בלא מילה התיבון הרי מזבח שנפל בשבת הרי אינו ראוי לבנות מאתמול הגע עצמך שנולדה לו יבולת הרי אינו ראוי לחותכה בשבת מין יבולת ראויה ליחתך מאתמול הגע עצמך שחל יום השביעי שלו להיות בשבת הרי אינו ראוי להזות בשבת מין הזייה ראוי מאתמול

מתני'

אימתי מביאין עמו חגיגה בזמן שהוא בא בחול בטהרה ובממועט בזמן שהוא בא בשבת במרובה ובטומאה אין מביאין עמו חגיגה חגיגה היתה באה מן הצאן ומן הבקר מן הכשבים ומן העזים מן הזכרים ומן הנקבות ונאכלת לשני ימים ולילה אחד

גמרא

תני חגיגת ארבעה עשר היתה באה מן המעשר ר' יעקב בר אחא בשם שמואל בר אבא זאת אומרת שהוא רשות אין תימר חובה דבר שהוא בא חובה בא מן המעשר תני חגיגה הבאה עם הפסח היתה נאכל' תחילה כדי שיאכל הפסח לשבע ולא יאכל הפסח לשבע רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יעקב בר דסיי שלא יבא לידי שבירת עצם תני חגיגה הבאה עם הפסח היתה מתבערת עמו איתא חמי חגיגה נאכלת לשני ימים ופסח נאכל עד חצות תימר הכין