ירושלמי פסחים דף כה א
<< · ירושלמי פסחים · דף כה א · >>
ואל ישנה אדם מפני המחלוקת
הלכה א גמרא
[עריכה]
עין משפט
3 ד_ג מיי' פ"ו מהל' כלי המקדש הלכה ט':
4 ד_ד מיי' פ"ו מהל' כלי המקדש הלכה א':
כתיב (דברים טז) שם תזבח את הפסח בערב אין לי אלא הוא שלוחו מניין תלמוד לומר ובשלת ואכלת מה תלמוד לומר שם תזבח את הפסח בערב אינו בדין שתהא עסוק במלאכתך וקרבנך קרב אבל אסרו מלעשות מלאכה כהא דתני להן כל איניש דיהוי עלויה אעין וביכורין האומר הרי עלי עצים למזבח וגיזורים למערכה אסור בהספד ובתענית ומלעשות מלאכה בו ביום אמר רב יונה אילין תמידין קרבנותיהן של כל ישראל אינון אם יהוו כל ישראל עולין לירושלם לית כתיב אלא (שם) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אם יהיו כל ישראל יושבין ובטילין והכתיב (דברים יא) ואספת דגנך מי אוסף להן את הדגן אלא שהתקינו הנביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות על כל משמר ומשמר היה עומד בירושלם של כהנים ושל לוים ושל ישראלים תני עשרים וארבעה אלף עמוד מירושלם וחצי עמוד מיריחו אף יריחו היתה יכולה להוציא עמוד שלם אלא בשביל לחלוק כבוד לירושלם היתה מוציאה חצי עמוד הכהנים לעבודה והלוים לדוכן וישראל מוכיחין על עצמן שהן שלוחיהן של כל ישראל תני רבן שמעון בן אלעזר אומר כהנים ולוים וישראלים ושיר מעכבין את הקרבן רבי אבון בשם רבי אלעזר טעמא דרבי שמעון בן אלעזר (דברי הימים ב כט) כל הקהל משתחוים אלו ישראל והשיר משורר אלו הלוים וחצצרות מחצצרים אלו הכהנים הכל עד לכלות העולה הכל מעכבין את הקרבן רבי תנחומא בשם רבי לעזר שמע לה מן הדא (במדבר ח) ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל אלו הלוים לעבוד את עבדת בני ישראל באהל מועד אלו הכהנים