ירושלמי פסחים דף כה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


ולכפר על בני ישראל זה השיר ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש אלו ישראל מניין שהשיר קרוי כפרה חיננה אבוי דרב ינטח בשם ר' בניה ולכפר על בני ישראל זה השיר מניין שהשיר מעכב ר' יעקב בר אחא ר' שמעון בולוטה בשם ר' חנינה ולכפר על בני ישראל זה השיר הרי פסחי הרי קרבנן של כל ישראל הוא ותלו אותו מנהג אמר רבי אבהו שנייא הוא שאין הפסח קרב אלא משש שעות ולמעלן ר' אבהו בעי אמר הרי עלי עולה משש שעות ולמעלן מותר לעשות מלאכה משש שעות ולמטן ר"ר יוסה פסח שהקריבו בשחרית אינו פסח עולה שהקריבוה בשחרית עולה הוא כל הדברים תלו אותן במנהג נשיי דנהיגין דלא למיעבד עובדא באפוקי שובתא אינו מנהג עד יפני סדרה מנהג בתריי' ובחמשתה אינו מנהג עד יתפני תענית' מנהג יומא דערובתה אינו מנהג מן מנחתה ולעיל מנהג יומא דירחא מנהג א"ר זעירה נשייא דנהגן דלא למישתייה מן דאב עליל מנהג שבו פסקה אבן שתייה מה טעם (תהילים יא) כי השתות יהרסון א"ר חיננא כל הדברים מנהג אעין דשיטין הוו במגדל צבעייה אתון ושאלון לר' חנינא חבריהון דרבנן מהו מיעבד בהן עבודה אמר להן מכיון שנהגו בהן אבותיכם באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש ר"א בשם ר' אבון כל דבר שאינו יודע שהוא מותר וטועה בו באיסור נשאל והן מתירין לו וכל דבר שהוא יודע בו שהוא מותר והוא נוהג בו באיסור נשאל אין מתירין לו יושבין על ספסלו של עכו"ם בשבת מעשה בר"ג שישב לו על ספסל של עכו"ם בשבת בעכו אמרו לו לא היו נוהגין כן להיות יושבין על ספסלו של עכו"ם בשבת ולא ר"ל להן מותר לעשות כן אלא עמד והלך לו מעשה ביהודה ובהלל בניו של רבן גמליאל לרחוץ במרחץ בכבול אמרו להן לא נהגו כאן

 

עין משפט

5 ד_ה מיי' פ"א מהל' כלי המקדש הלכה ד':

6 ד_ו | טור או"ח סי' רצט:

7 ד_ז טור ושו"ע או"ח סי' תי"ז:

8 ד_ח טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"א סעיף ח':

9 ד_ט טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ד סעיף א':

10 ד_י טור ושו"ע אה"ע סי' כ"ג סעיף ו':