ירושלמי סנהדרין ה

סנהדרין פרק ה: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ה >>

מתוך: ירושלמי סנהדרין ה א (עריכה)

הלכה א משנה

היו בודקין אותו בשבע חקירות באי זו שבוע באי זו שנה באי זה חדש בכמה בחדש באי זה יום באי זו שעה באי זה מקום ר יוסי אומר באי זה יום באי זו שעה באי זה מקום מכירין אתם אותו והתריתם בו העובד ע"א את מה עבד ובמה עבד

הלכה א גמרא

ולא תנינן באי זה יובל שאין הדבר מצוי אשכח תני רבי שמעון בן יוחי אומר אף באי זה יובל וקיימונה בהוא דעאל ובהוא דנפק מניין לשבע חקירות תנא שמואל הזקן קומי רבי אחא ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון א"ל לא תהא קרא ואזיל אלא ודרשת וחקרת ושאלת היטב והוגד לך ושמעת ושאלת היטב היטב היטב לגזירה שוה ליתן כל אחת ואחת שמועה שאלה דרישה וחקירה ר יצחק מקשי לה הוון תפיסין בחד ליסטים דטיבריא אמרין כדון קטול כדון קטל ומניין לזה שבע חקירות איסי אמר דטיבריא אמרין כדון קטול כדון קטל ומניין לזה שבע חקירות איסי אמר כל זמן שאלו העדים יכולין להזדמם על אותה עדות אין ההורג נהרג מכירין אתם אותו מה היה עכו"ם או ישראל היה נישמעינה מהדא דמר ר יוחנן נהרג מטיבריא לציפורי חזקה שישראל היה התריתם בו מניין להתרייה ר שמואל בר נחמן בשם ר יונתן ואיש אשר יקח את אחותו חסד הוא א"ר בון קין נשא אחותו הבל נשא אחותו חסד עשיתי עם הראשונים שיבנה עולם מהן כי אמרתי עולם חסד יבנה תני ר"ש בן יוחי אומר ע"פ שנים עדים יומת המת המת מת אלא להודיעו באי זו מיתה מת תני ר יודה בי ר אלעאי אומר וכי יזיד איש על רעהו להורגו בערמה שיערימוהו באיזו מיתה מת היתה מיתתו בחמורה והתרו בו בקלה יכיל מימר אילו הוה ידע שמיתתו בחמורה לא הוה עבד הדא מילתא היתה מיתתו בקלה והתרוהו בחמורה על דעתיה דר יודן בי רבי אילעאי שיערימוהו באי זו מיתה מת היו מתרין בו ושותק מתרין בו ומרכין בראשו אע"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר על מנת כן אני עושה ראוהו שופך דם אמרו לו הוי יודע שבן ברית הוא והתורה אמרה שופך דם האדם באדם דמו ישפך אע"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר על מנת כן אני עושה ראוהו מחלל שבת אמרו לו הוי יודע שהוא שבת והתורה אמרה מחלליה מות יומת אע"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר על מנת כן אני עושה ר חייה בר גמדא שאל מקושש משום מאי מיחייב משום תולש או משום קוצר נישמעינה מהדא ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו מלמד שמצאוהו תולש עצים מן הקרקע ר חייה בר גמדא שאל מקושש במה הוא מיתתו בסקילה נישמעינה מהדא יודעין היו שמקושש חייב מיתה ולא היו יודעין במה היתה מיתתו אשכח תני ר חייה הוצא את המקלל מחוץ למחנ במה היתה מיתתו בסקילה את מה עבד לפעור או למרקוליס ובמה עבדה בעבודתה עבדה או בעבודת גבוה נישמעינה מהדא מעשה שבאו שנים ואמרו ראינו זה עובד ע"א ואין אנו יודעין פעור היה או מרקוליס היה דנין אותו בשתיהן ובאי זו מזדכה פוטרין אותו

מתוך: ירושלמי סנהדרין ה ב (עריכה)

הלכה ב משנה

כל המרבה בבדיקות הרי זה משתבח מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים ומה בין חקירות לבדיקות אלא שבחקירות אמר אחד איני יודע עדותן בטילה בדיקות אמר אחד איני יודע ואפי שנים אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שהן מכחישין זה את זה עדותן בטילה

הלכה ב גמרא

במה לקטן בעוקציהן לקטן במה אכלן בגלעיניהן תמן תנינן מי שהיו שתי כיתי עדים מעידים אילו מעידין שגזר שתים ואילו מעידין שגזר חמש ב"ש אומרים נחלקה עדותן אין כאן גזירות וב"ה אומרים יש בכלל חמש שתים ויהא נזיר שתים רב אמר בכלל נחלקו אבל בפרט כל עמא מודו נחלקה העדות ור יוחנן אמר במונה נחלקו אבל בכולל כל עמא מודו שיש בכלל חמש שתים הידינו כולל והידינו מונה כולל אהן אמר תרתי ואהן אמר חמש מונה אהן אמר חדא תרתי ואהן אמר תלת ארבעי רב אמר הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות ור יוחנן אמר הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות ד"ה הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות חיילה דר יוחנן מהדא דמר ר בא בר חייה בשם ר יונתן הוחזק המונה זה אומר מן הכיס מנה וזה אומר מן הצרור מנה הכחיש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות מה פליגין בשהיו שתי כיתי עדים אחת אומרת מן הכיס מנה ואחת אומרת מצרור מנה הכחיש עדות בתוך עדות בטלה עדות וכרב לא בטלה עדות אחת אומר לתוך חיקו מנה ואחת אומרת לתוך פונדתו מנה דברי הכל הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות אחד אומר בסייף הרגו ואחד אומר במקל הרגו הכחיש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות מה פליגין בשהיו שתי כיתי עדים אחת אומרת בסייף ואחת אומרת במקל הכחיש עדות בתוך עדות בטלה עדות וכרב לא בטלה עדות אחת אומרת לצפון נטה ואחת אומרת לדרום פנה דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות חייליה דרב מהדא דתנינן תמן ר יודן ורבי שמעון אומר הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים ינשאו ולא שמיע דמר ר לעזר מודה ר יהודה ורבי שמעון בעדים מה בין עדים ומה בין צרה לא עשו דברי צרה בחבירתה כלום אמר רבי יוחנן אין אמרה רבי לעזר מיני שמעה ואמרה מתני פליגא על רב אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה לזה עדותן בטילה מה עבד לה רב אמר רבי מנא פתר לה רב עד בעד אמר רבי אבין אפילו יפתר כת בכת שניי היא לדיני נפשות דכתיב צדק צדק תרדוף

מתוך: ירושלמי סנהדרין ה ג (עריכה)

הלכה ג משנה

אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה עדותן קיימת שזה ידע בעיבורו של חדש וזה לא ידע אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטילה אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש עדותן קיימת אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטילה ר יהודה אומר קיימת אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטילה שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב

הלכה ג גמרא

עד היכא ר יסא בשם ר יוחנן עד רוב החדש א"ר יוחנן כגון העירגנין הללו וחכמים אומרים אינן כלום וא"ר יסא כגון אנא דמן יומוי לא צלית מוספא מן דלא ידע אימת ירחא רבי מאיר אומר משש שעות ולמעלן מדבריהן רבי יודה אומר מששה שעות ולמעלן דברי תורה מאי טעמא דר"מ אך ביום הראשון זה חמשה עשר יכול משתחשך ת"ל אך חלק הא כיצד תן לו שעה אחת קודם שקיעת החמה מאי טעמא דר יהודה אך ביום הראשון זה ארבעה עשר יכול כל היום ת"ל אך חלק חציו לחמץ וחציו למצה מחלפה שיטת ר מאיר תמן אמר אך לרבות וכא אמר אך למעט א"ר שמואל בר אבודמי מיעטו שאינו מחמץ ר מאיר אומר לא תאכל עליו חמץ על אכילתו רבי יהודה אומר לא תאכל עליו חמץ על עשייתו ר יודן אית ליה עשה ולא תעשה על אכילתו עשה ולא תעשה על ביעורו עשה על אכילתו שבעת ימים תאכל עליו מצות לא חמץ כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא ולא תעשה על אכילתו לא תאכל [עליו] חמץ עשה על ביעורו שבעת ימים תשביתו שאור מבתיכם לא תעשה על ביעורו שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם הא ר"מ אמר מששה שעות ולמעלן מדבריהן ששית אסורה משום גדר חמישית למה משום גדר ויש גדר לגדר אלא חמישית מתחלפת בשביעית מחלפה שיטת ר יהודה תמן אמר אין חמישית מתחלפת בשביעית וכא אמר חמישית מתחלפת בשביעית א"ר יוסי תמן הדבר מסור לנשים והן עצילות הכא הדבר מסור לבית דין והן זריזין אמר רבי יוסי בי רבי בון תמן תחילת חמישית סוף שביעית הכא סוף חמישי תחילת שביעית ותני כן תחילת חמש חמה במזרח וסוף שבע חמה במערב לעולם אין חמה נוטה למערב אלא בסוף שבע

מתוך: ירושלמי סנהדרין ה ד (עריכה)

הלכה ד משנה

היו מכניסין את השני ובודקין אותו נמצאו דבריהן מכוונין פותחין לזכות אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות או אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה משתקין אותו אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות מעלין ומושיבין אותו עמהן ולא היה יורד משם כל היום אם יש ממש בדבריו שומעין לו אפילו הוא אמר יש לי ללמד על עצמי זכות שומעין לו ובלבד שיהא ממש בדבריו

הלכה ד גמרא

תני אם מצאו לו זכות פטרוהו אם לאו מעבירין דינו ומזדווגין זוגות וממעטין במאכל ולא היו שותין יין ונושאין ונותנין כל הלילה ולמחר משכימין ובאין וחזני כניסיות מחזרין אחריהן ואומר איש פלוני מחייב הייתי ומחייב אני מזכה הייתי ומזכה אני מחייב הייתי ומזכה אני שומעין לו מזכה הייתי ומחייב אני למד תחילה תני טעה אחד מן הדיינין אם היה מזכה סופרי הדיינין מזכירין אותו אם היה מחייב אמר לי למד תחילה אמר רבי לא מפני מה כותבין דברי המזכה מפני המחייב שמא תיטרף דעתו ואין חליף מילא יימרון ליה הדא אמרת הדא לא אמרת צריכה שני עדים נמצא דינו משתקע ר יוסי בי ר בון אמר מפני המזכה

מתוך: ירושלמי סנהדרין ה ה (עריכה)

הלכה ה משנה

אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו מעבירין דינו למחר ומזדווגין זוגות זוגות ממעטין במאכל ולא היו שותין יין כל היום ונושאין ונותנין בדבר כל הלילה ולמחרת משכימין ובאין המזכה אומר אני המזכה ומזכה אני במקומי והמחייב אומר אני הוא המחייב ומחייב אני במקומי המלמד חובה מלמד זכות אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה ואם טעו בדבר סופרי הדיינין מזכירין אותן אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו עומדין על המיניין שנים עשר מזכין ואחד עשר מחייבין זכאי שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין ואפילו עשרים ושנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינים עד כמה מוסיפין שנים שנים עד שבעים ואחד שלשים וששה מזכין ושלשים וחמשה מחייבין זכאי שלשים וששה מחייבין שלשים וחמשה מזכין דנין אילו כנגד אילו עד שיראה אחד מן המחייבין את דברי המזכין

הלכה ה גמרא

תני אחד מן העדים שאמר יש לי ללמד עליו זכות ובא חבירו וסייעו ובא חבירו וסייעו את מי ממנין לראשון לשני לשניהן נישמעינה מהדא דר יוחנן והוא שנזדכה מפי עצמו אין מושיבין אותו דיין הרי שנזדכה מפי עצמו ונמצא עד ודיין לא מצינו עד נעשה דיין אמר בדיני ממונות נזדקן הדין והגדול שבדיינין אומר נזדקן הדין תני למה מוסיפין דיינין שאם היו שנים מן הראשונים מזכין ואחד מן האחרונים ליגמר הדין בשלשה אמר רבי לא מכיון שנראה דינו ליגמר בארבעה אין גומרין אותו בשלשה אמר רבי יוסי ותשמע מינה שלשה שדנו ומת אחד מהן חותמין בשנים וכותבין אף על פי שחתמנו בשנים בשלשה דננו אמר רבי חגיי מתני אמרה כן הדיינין חותמין בו מלמטה אות העדים ולמידין מידת הדין מפרוזבול אשכח תני הוא למד מידת הדין מפרוזבול לא ראה ר יוחנן אמר זכאי ר"ל אמר חייב א"ל ר יוחנן והלא זכאי הוא ולמה דנין אילו כנגד אילו שלא ייראה דין זה יוצא מעמעם