ירושלמי סוכה דף טו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


מסתברא רבי שמעון יודה לר' עקיבה ר"ע לא יודה לרבי שמעון.  רבי שמעון יודה לר"ע דכתיב פרי ואינו פרי.  ר' עקיבה לא יודה לרבי שמעון הרי מנומר הרי גדל בדפוס הרי הוא עשוי ככדור הרי הוא פסול בלולב וחייב במעשרות.  אנן תנינן כאגוז.  אית תניי תני עד כאגוז.  מאן דאמר כאגוז כאגוז עצמו כשר מאן דאמר עד כאגוז כאגוז עצמו פסול.  אמר רבי יוסה אילו הוה כתיב וכפות תמרים יאות לית כתיב אלא כפות תמרים.  אפילו זה בידו אחת וזה בידו אחת.  אמרו עליו על רבי עקיבה שנכנס לבית הכנסת ואתרוג על כתיפיו:

מתניתין   אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר אפילו במשיחה א"ר מאיר מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימונות של זהב אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה ואיכן היו מנענעין בהודו לה' תחילה וסוף ואף באנא ה' הושיעה נא כדברי הלל בית שמאי אומרים אף באנא ה' הצליחה נא אמר רבי עקיבה צופה הייתי ברבן גמליאל ובר' יהושע שכל העם מטרפין בלולבין והם לא ניענעו אלא באנא ה' הושיעה נא בלבד מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב כשיכנס לביתו יטול על שולחנו אם לא נטל בשחרית יטול בין הערבים שכל היום כשר ללולב:

גמרא  הא בהודו לא.  להוציא אף באנא ה' הצליחה נא.  רב חייה בר אשי בשם רב זה שהוא משכים לצאת לדרך נוטל לולב ומנענע.  שופר ותוקע.  לכשתגיע עונות קריאת שמע ה"ז קורא את שמע ומתפלל.  תני צריך לנענע ג' פעמים ר' זעירה בעי הכין חד והכין חד.  או הכין והכין חד.  תמן תנינן צריך לכסכס ג' פעמים בין כל דבר ודבר ר' זעירה בעי הכין חד והכין חד או הכין והכין חד:

מתניתין   מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מהן שהן אומרין ותהא לו מאירה אם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה:

 

עין משפט

54 ג_נד מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרנ"א סעיף א':

55 ג_נה מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה י"א:

56 ג_נו מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תרנ"א סעיף ח':

57 ג_נז טור ושו"ע או"ח סי' תרנ"ב סעיף ב':

58 ג_נח מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה י':

59 ג_נט מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תרנ"א סעיף ט':

60 ג_ס מיי' פ"ג מהל' מגילה הלכה י"ד: