ירושלמי סוטה ט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ט · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ה משנה[עריכה]

נפטרו זקני ירושלים והלכו להם וזקני אותה העיר מביאין עגלת בקר אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול ואין המום פוסל בה ומורידין אותה לנחל איתן איתן כמשמעו קשה אף על פי שאין איתן כשר עורפין אותה בקופיץ מאחריה ומקומה אסור מלזרוע ולמעדר ומותר לסרוק שם פשתן ולנקות אבנים

הלכה ה גמרא[עריכה]

(דברים כא) אשר לא עבד בה לדעת אשר לא משכה בעול בין לדעת בין שלא לדעת רבי יונה פתר מתניתא אשר לא עובד בה לדעת אשר לא משכה בעול בין לדעת בין שלא לדעת והוא שימשוך רבי יוסי פתר מתניתא לדעת אפי לא משך ושלא לדעת והוא שימשוך ואתייא דר יונה כר ישמעאל ודרבי יוסי כרבנן דרבי יונה כרבי ישמעאל דרבי ישמעאל אמר כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד נעקר מכללו והרי הוא בחידושו לפום כך צריך מימר אשר לא עובד בה לדעת אשר לא משכה בעול בין לדעת בין שלא לדעת והוא שימשוך ודרבי יוסי כרבנן דרבנן אמרין הרי הוא בכלל והרי הוא בחידושו לפום כן צריך מימר לדעת אפילו לא משך ושלא לדעת והוא שימשוך כמה ימשוך רבי אומר כמלואו רבי יוסי בי רבי יודה אומר שלש אצבעות רבי סימון בשם רבי יוסי בן נהוראי מלא העול לרחבו רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא אשר לא עבד בה כלל אשר לא משכה בעול פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט אמר ליה אילו הוה כתיב אשר לא עובדה ואשר לא משכה יאות לית כתיב אלא אשר לא עובד בה אין כאן כלל ופרט אלא ריבויין עול עול לגזירה שוה מה עול האמור בעגלה עשה בה שאר כל העבודות כעול אף עול האמור בפרה נעשה בה שאר כל העבודות כעול מה עול האמור בעגלה עבודה פוסלת בה בין לדעת בין שלא לדעת אף עול האמור בפרה עבודה פוסלת בה בין לדעת בין שלא לדעת מה עול האמור בפרה העול פוסל בה אף העול האמור בעגלה העול פוסל בה אי מה עול האמור בפרה המומין פוסלין בה אף עול האמור בעגלה המומין פוסלין בה תלמוד לומר (במדבר ט) אשר אין בה מום המומין פוסלין בפרה אין המומין פוסלין בעגלה ואמר אשר לא עבד בה עבודה פוסלת אין עבודה פוסלת בפרה הכא אשר לא עבד בה בה עבודה פוסלת אין עבודה פוסלת במוקדשין אית לך מימר תמן אשר אין בה מום בה המומין פסולין אין המומין פסולין במוקדשין מחוסרי איברין מהו שיפסלו בה אפיק בקרבנות בני נח אינם לא כן אמר רבי יסא פשט רבי לעזר לחברייא (בראשית ו) ומכל החי מכל בשר שלימין באיבריהן תמן יש מהן למזבח ברם הכא אין מהן למזבח רבי חונה בשם רבי ירמיה מכיון דאת אמר כפרה כתיב בה כקדשים כמי שיש מהן למזבח טריפה מהו שתיפסל בה מכיון דאת אמר יש מהן למזבח טריפה פוסלת בה בהאי פשיטא לך שהטריפה פוסלת בה היתה רגלה קלוטה כשל חמור מה את עבד לה כמחוסרת אבר או כבעלת מום אין תעבדינה כמחוסרת אבר פסולה אין תעבדינה כבעלת מום כשירה דמה מהו שיכשיר מן מה דתני ר חייה דמה טמא דמה מכשיר חד סב שאל לרבנין דקיסרין עריפתה מהו שתטהר טריפתה מטומאתה אמרין ליה ולאו מתניתא השוחט ונמצא טריפה אמר לון מה אנן בעיין טריפה ואתון מייתו ליה שחוטה אמרין ליה לא כן אמר רבי ינאי דברי ר"מ אפי טריפה חייב ואמר לון ומן הדא דרבי ינאי אתון מגיבין לי איתן כשמועו קשה (במדבר כד) איתן מושבך ושים בסלע קנך אף על פי שאין איתר כשר ודכוותה אף על פי שאין הנחל כשר תני רבי שמעון בן יוחי הורידו והורידו אף על פי שאין נחל דהדא רבי שמעון בן יוחי מן אילין דהכא תמן דאמר רבי יוחנן כל אילין דרבי שמעון בן יוחי מן אילין דהכן אכן יחידין אינון ולא סמכין עליהון וצריך לערוף בה שנים או רוב שנים נישמעינה מן הדא דאמר רבי זעירא רב יהודה בשם שמואל עד מקום שהצואר כשר לשחיטה כנגדו העורף כשר למליקה וכן הוא אמר אכן תמן תנינן יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לאוין רבי הושעיה בעי ניתני החורש מקום עריפת של עגלה הרי תשעה אמרין חבריא קומי ר יוסי תיפתר לשעבר אמר לון מה דאית לה לשעבר כל שכן לבא מקום גיסתה ותפיסתה הרי אילו אסירין וכמה היא תפיסתה ד אמות ר אומר אומר אני שתפיסתה חמשים אמה ר שמואל בריה דרבי יסוי בי רבי בון אשר לא יעבד בו כלל ולא יזרע פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט אמר ליה אילו הוה כתיב אשר לא יעבד בו אשר לא יזרע יאות לית כתיב אלא אשר לא יעבד בו כי הא דמר רבי זעירא אין כאן כלל ופרט אלא ריבויין