ירושלמי סוטה ט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ט · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ב משנה[עריכה]

נמצא טמון בגל או תלוי באילן או צף על פני המים לא היו עורפין שנאמר (דברים כא) באדמ ולא טמון בגל נופל ולא תלוי באילן בשדה ולא צף על פני המים נמצא סמוך לספר לעיר שיש בה גוים או לעיר שאין בה בית דין לא היו מודדין אלא מעיר שיש בה בית דין נמצא מכוון בין שתי עיירות שתיהן מביאות שתי עגלות דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים עיר אחת מביאה עגלה ערופה ואין שתי עיירות מביאות שתי עגלות ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה

הלכה ב גמרא[עריכה]

תני רבי אליעזר אומר נמצא חנוק ותלוי באילן לא היו עורפין אמר רבי יוסי בר יודה אין צריך לומר חנוק ותלוי באילן מניין אפילו מושלך תלמוד לומר חלל מה תלמוד לומר נופל אלא אפילו הרוג ותלוי באילן לא היו עורפין תני רבי יוסי בי רבי בון בשם ר יוחנן נמצא עומד על מיטתו והסכין תקועה בלבו אין עורפין תני רבי שמעון בן יוחי היו עורפין דהדא דרבי שמעון בן יוחי מן אילן דהכין הכין דאמר רבי יוחנן כל אילין דרבי שמעון בן יוחי מן אילין דהכין הכין יחידין אינון ולא סמכין עליהון נמצא בעליל לעיר היו עורפין כדי לקיים בו מצות עיסוק מדידה רב נחת לתמן אמר אנא הוא בן עזאי דהכא אתא חד סב שאל ליה שני הרוגין זה על גב זה סבר רב שהן עורפין א"ל אין עורפין א"ל למה א"ל התחתון משום טמון והעליון משום צף כד סלק להכא אתא לקמיה דרבי אמר ליה יאות אמר לך (דברים כא) כי ימצא לא כי ימצאו לא מסתברא דלא באדמה לא צף על פני המים בשדה לא טמון בגל ותני דבית רבי כן מחלפא שיטתון דרבנין תמן אינון אמרין פרט לטמון וכא אינון אמרין לרבות את הטמון תמן שדך בגלוי פרט לטמון וקצירך בגלוי פרט לטמון מיעוט אחר מיעוט לרבות את הטמון ברם הכא באדמה לא צף על פני המים נמצא סמוך לספר אני אומר סרקיים הרגוהו לעיר שיש בה גוים אני אומר גוים הרגוהו או לעיר שאין בה ב"ד לא היו מודדין אלא מעיר שיש בה ב"ד כתיב (דברים כא) ידינו לא שפכו את הדם הזה וגו מה טעמא דרבנין דכתיב (שם) והיה העיר הקרובה אל החלל מה טעמא דר אליעזר דכתיב (שם) ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל ערי מקלט מה הן אין תימר למחלוקת ניתנו מביאות עגלה ערופה אין תימר לבית דירה ניתנו אינן מביאות עגלה ערופה