ירושלמי סוטה ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ג · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ה משנה[עריכה]

רבי שמעון אומר אין הזכות תולה במים המרים ואם אומר אתה שהזכות תולה במים המאררים מדהא אתה את המים בפני כל הנשים השותות ומוציא אתה שם רע על הטהורות שישתו ויאמרו טמאות היו אלא שתלת להן זכות רבי אומר הזכות תולה במים המאריים ואינה יולדת ואינה משבחת אלא מתנוונה והולכת סוף שהיא מתה באותה מיתה

הלכה ה גמרא[עריכה]

אמר רב המנונא המתנוונה מותרת לביתה ואתייא כהדא דתני ר"ש בן אלעזר אומר אפילו טהורה ששתת סופה שהיא מתה בתחלואים רעים מפני שהכניסה עצמה למספק הזה המרובה (במדבר ה) ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא זו טהורה לא שבאו לה עדים שהיא טמאה אם לא טמאת האשה וטהורה היא זו טהורה לא שתלה לה זכות ואתייא כמאן דמר הזכות תולה ואינה ניכרת ברם כמאן דאמר הזכות תולה וניכרת א"ר יצחק כן אנן קיימין כששתת ולא בדקו אותה המים שלא תאמר עידי שקר הן לפיכך לא בדקו אותה המים אתא מימר לך שאין המים בודקין באשה שהיא אסורה לביתה אמר ר יודה ואתייא כמאן דמר הזכות תולה ואינה ניכרת ולמה לא הוכרה מפני שתלת לה זכות ונקה האיש מעון אינו חושש שמא תלה לה זכות יכול אף היא לא תחוש תלמוד לומר והאשה ההיא תשא את עונות ואתייא כמאן דמר הזכות תולה ואינה ניכרת